Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 292
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ז' (מותר לו להשתמש בהם) א' שלחה לאחותה ב' אדומים זהב ממדינה ששם הם בזול למדינה שהם ביוקר. נראה שאין זה בכלל מותרים ישתמש בהם והו"ל שומר שכר כי יש קפידא בחלופם גם במדינת היוקר כי אין שווי קבוע עליהם ולהוציאם ולשלם בא"ז הי' רחוק לפי השליח שאין לו מקום שיגיעו לידו א"ז אחרים ונקל ובפרט לשלם תיכף הידיעה להנשלח לו וגם דל"ש עושין כשדעתו לשים אח"כ כמ"ש במק"א מ"מ קפידא יש מצד המשלח והשלוח לו. ולפי דברי לא הי' הפחת ורק מעלימים נוסעים שם או ע"פ איזה הכרח ולהשליח לא הי' טענת ודאי שהי"ל הכרח ובפרט לישבעו ופשרתי ביניהם. א' הי"ל באנק צעטיל מן ה' רייניש וקנה בשר בחצי ריינש ונתן לפי שעה בצ"ע הנ"ל כי לא רצה לפרטו שיהי' עומד ולא יפוזרו המעות. י"ל דהו"ל כצרורים כיון שהי' גלוי דעת קפידא מלפרטו ממילא לא הי' רשאי לפרטו ולהוציאו ע"מ ליתן אחר ג"כ לא הי' רשאי שהרי המפקיד ג"כ יכול לפרטו ולהחליפו תיכף על בצ"ע כנ"ל שמצוי תמיד בקל. וכיון שחשש על לפי שעה שמא קודם שיחליף הנפקד על בצ"ע יבוא המפקיד וגם אם בבית הנפקד כמה בצ"ע כוותי' רק עמד בבית אחר יש ג"כ חשש קפידא שכמו שנבוא לומר שלהנפקד טובת הנאה ע"י שלא יצטרך לילך לביתו כן י"ל קפידא להמפקיד כשיבוא תיכף ויצטרך להמתין שילך לביתו ואין היתר ליקח מה שעומד לימכר (שכ"ה מטבע הנ"ל וכולם שווים והם כטבין ותקולין וטבין ותקולין) כי אם כשיש לו שם מזומן יותר יפה ומזכה וע"י אופן זה ל"ש טובת הנאה. מי שטעה ונתן לחברו בחשבון יותר ממה שהגיע ממנו וחברו טעה ג"כ ואח"כ נודע להם אחר שנאבד אין שום אחריות על המקבל גם לא כשומר חנם כי טעה במה שקיבל ואלו ידע לא הי' אומר כלל גם הנח ואם ידע וקיבל מצד ספק מלוה ישינה. אולי כיון שלא הי' דעת נותן ע"מ שמירה אינו שומר או אולי כיון שאילו נודע לו תיכף הי' תובעו להשיב לו והי' עכ"פ אומר לו שיקבל ע"ע שמירה עי"ז הוא כשומר חנם או אולי גם כש"ש כיון שהם מעות מותרות ויכול להנות מהם או אולי מצד הנאה דתפיס לי' בשביל ספק המלוה ישינה ואם לא הי' לו ספק מלוה ישינה רק החזיק בידו מצד שהי' יצריו שופטים אם להשיב או לא. אלו הי' מחליט בדעתו כשמשך שלא להשיב הי' מתחייב באונסין ובתופסו מצד ספק נראה שאינו חייב באונסין ואולי מ"מ יש עליו שמירה כשומר שכר או אולי כשומר חנם ותבעו והשמיט א"ע מצד יצריו אולי חל עליו שמירה ביותר:
סעי' י בהג"ה (טבעיות של זהב) כבסי' רצב בטבעיות זהב מסוים המוחזק יכול לומר שלך נאבד ולא לפי ערך ולא כפי הרוב כ"ה במה שקורין באנק צעטיל שיש קטנים וגדולים וגדול מהיותר קטנים הו"ל מסוימים וכ"ה בעירבו משל כמה וחילפו במטבעות בזמן יוקר וזול שהמוחזק יכול לו' שלי הי' החילוף דיוקר. גם שלא ידע אז היאך יבחר והאיך יהי' החילוף אח"כ אך כשבחר ואמר לעצמי אני מחליף מקודם כיון דהו"ל טבין וטבין ותקולין ותקולין יכול ליחד לעצמו ולמי שירצה כרצונו בינו לבין עצמו וששלחו על ידו לחילוף יכולים להטיל עליו שבועת שותפות ודבן בית אך אם מברר שכסך שהי' בידו בשליחות חילוף אז בזול י"ל שאין עליו עי"ז גם קבלת חרם כיון שידוע שלא הי' יכול לידע בשום זמן האיך יותר טוב ולא ידע אם יהי' אח"כ בזול או ביוקר אין בכך צד סברא לחושדו ע"י מורה היתר תורא מדושי' קאכיל כיון שהשנוי מיוקר לזול לא הי' לפי דעתו ואינו טוען שבחר לטובתו גם שהי' רשאי כנ"ל אך הרי לא ידע האיך יהי' בוחר וטובתו אתיא ממילא ע"י שהוא מוחזק ומסוים כנ"ל כיון שידוע שחילוף כ"כ בשעת הזול י"ל שאין להטיל עליו גם קבלת חרם וצלע"ע. ושכרו לא הפסיד גם אם התרשל ועי"ז הי' אח"כ בזול וגם אם הו"ל לאסוקי אדעתי' שיותר נוטה שאח"כ יהי' בזול אם ההתרשלות לא הי' בפשיעה רק הי' החילוף אין מצוי כ"כ אז או הי' נחוץ להכנסת שבת"ק: