(עש"כ סק"ו) מלשון הש"כ ז"ל בסי' רצב גבי מסוים מבואר דההיא דסי' רצד סעי' ד' לאו דוקא נקט בעדים וכ"ה כשנשבע שאבד ממנו שוה כוותי' וצלע"ע. כעין מ"ש בסי' רצד שע"י שיש עדים שנאבד כוותי' בשווי פטור וכ"ה ע"י שבועה על דכוותי' נבש"כ ז"ל בסי' רצב. כן י"ל מזמן לזמן בשותפים שאחד מהם לא שמר כראוי וחברו לא ידע שיש חשש קלקול או שמה שהי' בו חשש קלקול הי' השותף אומר שהוא חלקו וחולק שלא מדעת חברו ואח"כ באו לב"ד ונודע שהכל בשותפות. וגם מאז לא שמר מהקלקול והי' קלקול כגון תבואה בתחתיתה וא"י אם נעשה הקלקול אחר ידיעת שותף השני י"ל דהו"ל א"י אם נתחייבתי בשמירה משנודע לו כי אולי הי' מקלקול מקודם שנודע לו וגם שחזקה מועלת בא"י א"פ נגד חזקת ממון. ובהנ"ל גם ששניהם אינם יודעים הרי לגבי שבועת שומרים ספק של התובע כודאי עכ"ז מצד כעין ההיא דסי' רצ"ד סעי' ד' ל"ש שבועה דאורייתא וממילא גם היסת לא שייך: