סעי' א' (מכת מדינה) אודות מכת מדינה לא נתפרש כל כך אם ע"י שנכללו בההפסד גם קצת שכנים הו"ל כמכת מדינה או אולי דוקא כשכלולים כל השייכים לשם. ואולי כשהשכנים לא הפסידו רק מעט והוא הפסיד הרבה אינו מכת מדינה ועסס"י שכ"א וצלע"ע היטב: מ"ש לעיל להסתפק מהו סגנון מכת מדינה אם גם מה שנכלל רק מיעוט בני העיר כל שהם רוב הסביבות השייכים להשדה הו"ל מכת מדינה. בסי' שכ"ב כ' לשון רוב בני העיר. ואולי מכל מקום לגבי בפסק הנהר דסי' שכ"א אזלינן רק בתר ורוב השייכים לנהר ולא בתר רוב בני העיר. וכן במאורעות אחרות אולי מבחינין מצד הסבה אם יש רוב השייכים בסגנון הסבה או אולי אין להבחין בהסבה רק ברוב הסביבות שהם קבוץ אחד כסגנון רוב בני עיר שאמרו חז"ל וכל שכן כשאפשר שיחול בהסביבות איזה סבה מעין סבה של הפסק הנהר גם אם אינם שייכים להנהר ולא עיינתי כעת רק בש"ע. ושייך באולי הכרע לזה ממה שאמרו חז"ל שם בד' שדות מן ד' רוחות. וכן אודות המפורש בסי' שכ"ב בסמ"ע ז"ל שגם שהשכנים לא חל עליה' רק הפסד מועט הולכים אחר הפסד מרובה שאירע לבעל שדה דחכירות ג"כ כעת אני מסופק שאולי הפסד מועט לגמרי אינו גורם שיהי' סגנון מכת מדינה רק הפסד מסוים גם שלגבי החוכר לא שייך מכת מדינה כי אם כשיש הפסד לגמרי כבסי' שכא מ"מ הפסד מסוים משמע שמצטרף להיות מכת מדינה וצלע"ע היטב ובההיא דסי' שכ"א שכ' הפסד לגמרי אולי גם כשרוב העסק נתקלקל הו"ל כנפסד לגמרי. אך במחציתו או פחות משמע שאינו מנכה שגם בנפסק המעיין יש הפסד מסוים ושכירות לדלות מים הוא הפסד מרובה לפעמים ומ"מ אינו מנכה מצד שהוא מעוטו של העסק. ובססי' שכ"א בעומד בתוך השדה ואמר בית השלחין זה י"א שכשנשארו י' אילנות לבית סאה כו' כנראה שהאילנות שם כטפילים להתבואה והם סגנון מיעוט ומ"מ כיון שאמר זה ועמד שם ניכר הפסד אילנות והו"ל כרוב העסק עי"ז. ואולי ב' מג' מעלות שכ' הסמ"ע ז"ל שם סגי עמד בתוכו ואמר שלחין כאמר שלחין זה וצלע"ע היטב: זה בערך י' שנים ויותר ששכרו פה בעלי הבתים זה מזה יורה וכלים על כל ימי החורף לעשות יי"ש כנהוג ואח"כ נתייקרה התבואה ולא הייתה מצוי' כל כך. עד שעי"ז לא הי' אפשר כל כך בנקל לעשות יי"ש. כי אם עשירים היו יכולים. לא בטלתי עי"ז השכירות ולא פטרתי השוכר מלשלם. ועכשיו לבי נוקפי על זה קצת שאולי הרי זה כמכת מדינה על כל פנים שלא להוציא מיד המוחזק. ומ"מ כיון שרוב בעה"ב עשו נראה שאין חשש: