Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 359
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' א' (אסור לגזול) נראה לענ"ד דספק גזל מותר מן התורה גם דכל ספק דאורייתא מה"ת לחומרא. הכא גלי קרא מי בעל דברים יגש המוציא מחברו עליו הראי'. וכל התוה"ק בפרד"ס ניתנה לכל המדרגות של עם בני ישראל גם לצדיקים וחסידים אשר אין בהם שום נטי' בהסתר מרצון השי"ת רגע כמימרא. וכן קיימא לן דבשמא ושמא אין צריך לצאת ידי שמים כי אם באיני יודע אם פרעתיך משום חזקת חיוב. וכנראה דאפילו בלא הו"ל למידע דקיימא לן דפטור באיני יודע אם פרעתיך. לצאת ידי שמים חייב וצ"ע בזה. והטעם שהתוה"ק הקילה בפירוש בספיקות בממון י"ל כי לא הטילה התוה"ק לוותר על שורת הדין בממון שלו. ולזאת דעלך סאני לחברך לא תעביד שיהי' הוא בכלל ספק גזל. מה שאין כן ברי ושמא חייב לצאת ידי שמים:
(עש"ך סק"ב) למאן דאמר גזל גוי אינו אסור מהתו"ק צריך לומר דלא שייך בכך מי איכא מידי דלישראל שרי. ולא שייך כן רק באכילה מה שאין כן בממון מצד הריעות זה לזה מוטל עליהם יותר. ומ"מ אולי הפקעת הלואה בבני נח זה לזה אולי קיל ורק על ידי מצוה להעמיד דיינים כפי שכל של איש על ידי מניעה מלהפקיע ואולי כל מה שלפי השכל מצווים גם קודם הגעה לפני שופט וצלע"ע כעת היטב: ואונאה אולי חמיר ביניהם זה לזה ולמדים מעם בני ישראל היטב: