Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 363
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ה' (ועשה בה מלאכה) אחד יצא מהבית שקורים קרעטשמא ונכנס לשם אחר. ונשאר שם מהראשון כלי עץ גדולה שקורים שאפי שמוכרים עלי' יי"ש. ועמדה הכלי שם כמה ימים ונשתמש השני עלי' במכירת יי"ש. כיון שהוא גברא דלא עביד למיגר כלי ההיא ובפרט שידוע שהי' לו מלי כנ"ל שלו. רק כיון ששל הראשון עמדה במקומה מכר עלי'. ובפרט שהי' מרופט ואם הי' מטלטלה הייתה נשברת והראשון גברא דלא עביד לאוגיר כלי כזה. ולא נשמע שיהי' כלי כנ"ל קיימא לאגרא. על ידי זה פטור משכירות ועדיף מדסי' שס"ג שגם אם עשה מלאכה בזמן שבעל הכלי הי' צריך למלאכתו הכלי ונפסד על ידי זה מ"מ פטור וכל שכן בהנ"ל. אך אם נשברה הכני גם אם הי' כן [מחמת] מלאכה מ"מ חייב כיון שלא השאילו ברצונו להמלאכה. והו"ל שואל שלא מדעת ונתחייב באונס משעת הגזילה. אם לא שנשברת מאלי' מצד אריכות הזמן ויישון שלה. ואולי גם אם הי' יכול להציל משתירקב אם הי' מטלטלה פטור כיון שנתירא להזיזה ממקומה שלא תשבר ליושנה ועל שומר הוא שמוטל לקדם ולהציל לשומר חנם בחנם ושומר שכר בשכר. מה שאין כן בזה שלא קיבל על עצמו שמירה מתחילתו כלל. אך מכל מקום כיון ששואל שלא מדעת הו"ל גזלן ונתחייב משעת הגזילה אם לא שיכול לומר הרי שלך לפניך וכיון שבסוף נתקלקלה הכלי ואינו יכול לומר הרי שלך לפניך חייב ממילא וכל שנשברה הכלי לא שייך על השברים הרי שלך לפניך. וכל שכן כשהי' יכול להציל בסגנון שאמרו חז"ל תפצי ולא תבנה כו' אך אם הי' השימוש בכלי בסגנון זה נהנה וזה לא חסר וכל שכן אם הי' באפס מקום להעמיד שם שאפי אחרת למכירת יי"ש ואי אפשר שלא למכור לעדות כיון שאין מבורר עליו נגיעה. ומוטל שבועה דאורייתא על המשכיר אם הוא מוחזק ואין דנין על קרקע רק על ממון מצד שכירות שנה שעברה. ואם השוכר מוחזק בהמעות. אולי הו"ל כטענת ברי כיון שטוען על פי עד כשר. והעד המסייעו פוטרו משבועה אך אם מודה במקצת אין עד מסייע פוטר מחויב שבעה ואינו יכול לישבע משלם ואולי כעין דקיי"ל בה' שליחות שאין לשלח מעות בב' עדים שכ"ה רצון המפקיד. על ידי זה גם ששמע מעד כשר לא הי' לו להאמינו אך הרי מפורש שם שעד א' מועיל ואולי כיון שאלו ירד אדעתא שלא לשלם שכירות הי' פטור על פי המבואר בסי' שס"ג וטענתו שירד אדעתא דשכירות היא רק בסך ששמע כנ"ל. מה שתובע המשכיר ממנו יותר לגבי זה הו"ל כלא ירד אדעתא דשכירות ופטור ממילא ולפעמים שייך גם כן מיגו שהי' טוען שלא ירד אדעתלשלם כלל. ואולי מ"מ כיון שירד אדעת שכירות ממילא חייב בכל השכירות וכ"מ בסי' שס"ג ומה שטוען שהטעהו א' בהסך אין מועיל וכל שכן מצד שמסתמא אסיק אדעתי' שכיון שאין עד א' נאמן דבריו לא דסמכא ויגיע באולי שכירות יותר וצלע"ע היטב: