Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 39
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף י"ז בהגה (והחזיק במשכון) הי' מדובר בין אנשים שיתן אחד לחברו סך על צד היתר שידור בביתו עבור זה ונתן לו קצת המעות ועשה חזקה בהבית. ואח"כ רוצה הנותן לחזור בו אם הי' ההיתר בדרך עסקא הי' מקום לומר שכיון שהמקבל הי' יכול לחזור בו כדין פועל שיכול לחזור בו בחצי יום. א"כ אין בזה שכירות בהחלט שהוא כממכר כי מכר הוא כשאי אפשר לחזור אחד מהם. וגם דבססי' ל"ט מבואר דבחזקה א"י לחזור בו מ"מ בעסקא יכול לחזור המקבל והו"ל כמנה אין כאן משכון אין כאן. אך זה ליתא כמבואר בפ' הזהב גבי נשרפו חטיך שיש קנין לכ"ע בצד אחד ושכנגדו יכול לחזור והו"ל מנה יש כאן. גם כבר הי' אפשר שיהי' ביניהם היתר משכנתא וקונה בהחלט לכ"ע: כשעשו קנין סודר שילוה לו מעות בעסקא צל"ע בזה. שאם המעות מזומנים ועשו קנין סודר להלוות מעות אלו נראה ששייך בזה גם קנין תיכף וכן קנין חיוב כי מה לי קנין סודר לשישאיל או ישכיר לו מטלטל זה או לשילוה לו סך זה. וכשאינו מעות מסוים ואינו בידו חל ע"ז קנין חיוב כיון שבק"ס יכול לחול קנין חיוב. אך מה שיהי' בעסקא שיש בזה חצי פקדון אולי לא שייך ע"ז קנין חיוב. כיון שאין זה כשכירות להנפקד ויכול לחזור בו היטב. כי הפקדון מצד עצמו אין בו זכות להנפקד וכיון שיכול לחזור בו מלהפקיד ממילא יש חזרה מחצי המלוה כיון שהכל עסק אחד והא בהא תלי. וכן יש סברא שכמו שיכול מקבל העסקא לחזור בו כדקיימא לן הלכה ברורה מצד שפועל יכול לחזור בו וזה אפילו אם כבר הי' נותן המעות לידו והי' כבר נותן לו שכר עמלו. מ"מ יכול לחזור כמו כן יכול הנותן לחזור בו על כל פנים קודם שנתן לידו. וגם ששכר עמלו הנהוג מוטל עליו ע"י הקנין חיוב. מ"מ יוכל לחזור בו מליתן הפקדון. וגם שיש טובת הנאה ע"י חצי הפקדון ג"כ כי ע"י רבוי מעות הריוח מצוי יותר וכשיקנה בהמות יהי' שייך גביל לתורא גביל לתורי וכדומה. מ"מ כל שהוא בגדר פקדון יש לומר דלא שייך חיוב על זה. וצל"ע בכל זה ובההיא דססי' ל"ט כשנכתב שטר אם יכול המלוה לחזור בו קיימא לן דיכול לחזור בו ולהסוברים שאינו יכול לחזור בו יש לומר שהטעם הוא משום דהו"ל כקנין חיוב עי"ז וכאומר חייב אני בשטר מה שאין כן לגבי פקדון. וגם שבק"ס לא הי' צד שימה באיסור כשהי' לשכירות על דירה עבור שיתן לו סך מסוים בעסקא וידור עבור העסקא. גם שלא פירשו כלל גם תיבת עסקא כיון שידוע לכל שהמכוון ליתן על צד היתר כנהוג (יותר טוב לפרש להדיא בתחלת המדובר שהכוונה בעסקא או בהיתר משכנתא. אך גם אם לא פירשו כיון שהי' ידוע שכוונתם הי' שיוכתב ביניהם כתב בדרך היתר יש זכות) על כל זה קנין לא חל בזה כשלא נתן לו שכר עמלו ולא המעות וצלע"ע: מ"ש הש"כ ז"ל והאורו"ת ז"ל שכשנודע שאינו בטוח יכול לחזור בו [לכ"ע] אולי צ"ל ברור על כך שאמרו לו מקודם שהוא בטוח. וכשהמלוה מוחזק יכול לטעון ושייך קבלת חרם. מה שאין כן כשהלוה מוחזק יכול לומר איני יודע אם נתחייבתי להשיב לך עתה שאולי לא חששת אם אני בטוח: