סעיף א' (ליתן לבעל חובו) תנאי שישלם הבעל חוב להמלוה ולא יניח לעצמו רק סך פלוני ואחר כך אומר שחייב גם לאחרים. אם אינו מברר מסתמא מכוון התנאי שלא יניח על כך וגם אם מברר אולי כוונת התנאי אינו רק על כלל מה שלא יטול המלוה שהתנה צריך להבחין על לשון התנאי היטב:

שם בהגה (בחזקת שהוא שלו) כמו שחזקה שמה שביד אדם הוא שלו כן הוא במה שמוחזק שהוא של שותפות שמסתמא הקרן של שניהם בשוה. ואולי בסחורות דקיימא לן בהם שהריוח לפי נפשות ולא כפי ממון כל שידוע שרגלים שלא להניח ממון כאו"א בשוה. ומצד ההלכה שהריוח לפי נפשות מוכרע שאין דרך להקפיד על שקצתם אין להם כ"כ בהמו"מ. ועל ידי זה לא שייך לומר שעל ידי שהוחזקו לשותפים חזקה שמעות שניהם שוה וא' שאומר שהניח הרבה ממון ומידו קיבל הסחורה. שייך ע"י חזקה שמה שביד אדם הוא שלו להכריע שעל כל פנים טענתו אינה נגד חזקה. ואם יש עד א' שמיד פ' קיבל הסחורה והתופס טוען שיודע שהם שותפים ולבע"ח שלו שייך חצי הקרן ונותן הסחורה: מודה שחברו הוא שותף לו רק שהקרן כולו שלו ולא של הבע"ח. לפום רהיטא הי' שייך בזה מיגו שהי' יכול לומר שאין לחברו שום שייכות בכל חבילה שביניהם. ועל ידי העד הי' יכול להוציא כיון שהתופס אינו יודע ודאי שהבע"ח שלו שותף רק על ידי ששמע או אומדנא ומחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם כי בזה שייך הו"ל למידע לפעמים באולי. ולפעמים מהני מיגו להוציא אך מכל מקום הרי שכנגדו התופס יש לו גם כן מיגו שהי' יכול לומר פרעתי והחזרתי. ולפעמים נאנסו שייך גם כן כשלא קנה עדיין ונאמן במה שאומר שנותן הסחורה אמר שהבע"ח שותף ותו לא מהני העד כלל גם נראה שכל שחברו מודה שהוא אינו יודע הו"ל בכלל לא הו"ל למידע ולגבי להטיל עליו שבועה דחשיד לי' בכך שמשקר בזה תו לא שייך משואיל"מ כי הרי יודע בודאי אם חושד. ואם מסר חצי ממון שעבור הסחורה שקיבל ליד בעה"ח שלו. וחצי השני תופס אין הכרע לומר שחלק בעה"ת שלו פרע תחילה שהרי שותפים הם שלוחים זה לזה. וגם שלא הודיע להשני אולי אין הכרע על ידי זה לגבי דיעבד וע' בש"כ ז"ל ע"ז אודות שותף שפרע שמסתמא עבור עצמו:

סעיף ו' (ונתן כל אשר לו) גם שאין טריפת מטלטלין גם שכתב מטלטלין אגב קרקע והופקע על ידי תיקון עולם. מכל מקום בעשה להבריח גם שעל ידי זה גמר ונתן י"ל דלא תיקנו גם אם תיקנו גה במתנה משום אם לא דהי' לו הנאה כו' מכל מקום בהנ"ל במתנה ולהבריח יש לומר דלא תיקנו: