היתה בת עשרים פחות שלשים יום וכו'. כתב ה"ה אבל כל שאר מפרשים ראיתי שפירשו שיצאו כבר וכו'. הטור כתב על מה שנמצא בספרי רבינו שהוא ט"ס וכך יש להגיה אם היא בת י"ט שנה ושלשים יום אם לא נראו בה כל סימני אילונית עדיין קטנה היא: כתב ה"ה בקצת ספרי רבינו יש כל סימני אילונית. ואע"פ שיש באיש חילוק סובר רבינו דבאילונית בעינן כולהו. ול"נ דאף לספרים דלא גרסי כל מאחר שלא כתב באילונית נראה בה אחד מסימני אילונית כמ"ש בסריס נראו בו אחד מסימני סריס משמע דבאילונית כולהו סימנין בעינן:

שתי שערות אלו צריכות שיהיו במקום וכו' וצריכות להיות במקום אחד. איני יודע מה פי' במקום אחד דקאמר שאם לומר שיהיו במקום הערוה דוקא כמ"ש ה"ה שפירש מקום אחד דקאמרי רבנן [בית הערוה בדוקא] לא היה צריך לכתבו שכבר כתב צריכות שיהיו במקום הערוה ואם לומר שבמקום הערוה עצמו צריכות להיות שתיהן למעלה או שתיהן למטה או שתיהן על איברי הזרע אבל אחד למעלה ואחד למטה או אחד על איברי הזרע לא, זו מנין לו:

כשבודקין הבת בין בתוך הזמן וכו'. כתב הרמ"ך לא נהירא שיהו הנשים נאמנות תוך הזמן דר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה דהתורה לא האמינה אשה לעדות אבל אחר זמן כיון דמסייע חזקה דרבא דחזקה הביאה סימנין האשה נאמנת וכ"פ הרי"ף וצ"ע מה שפסק זה הרב עכ"ל: