Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הבא ראשו ורובו במים שאובים וכו'. בסוף זבים מני לה בהדי הנך דפוסלין את התרומה:
ומפני מה גזרו טומאה על אדם זה וכו'. בפ"ק דשבת (דף י"ד):
טבל א"צ הערב שמש וכו'. בת"כ פ' שמיני כל הנוגע בהם יטמא עד הערב ואין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה משקים טמאים עד הערב וכ"כ רש"י בפ"ק דשבת וכתב רבינו בהקדמתו לסדר טהרות בספרא אמרו כלים שנטמאו במשקים עולין מידי טומאתן בו ביום ובפי"א ממסכת פרה שנינו כל הטעון ביאת מים מד"ס וכו' לאחר ביאתו מותר בכולן:
מי שנפלו עליו וכו' עד הרי זה טהור. בפרק שלישי דמקואות:
נפלו על ראשו וכו' וכן אם בא ראשו כו'. תוספתא פרק שלישי דמקואות ויש חסרון לשון בספרי רבינו מט"ס וכך היא הנוסחא הנכונה או שנפלו על רובו ולא על ראשו או שנפלו על ראשו בלבד מלמעלה:
הבא מראשו וכו'. בעיא בפרק שני דגיטין (דף ט"ז) ופסקה לקולא דמידי דרבנן הוא:
היו שלשת הלוגין וכו'. תוספתא פרק שלישי דמקואות ופרק שביעי דפרה:
שלשת לוגין אלו וכו'. שם:
בראשונה היו מניחין וכו'. פ"ק דשבת (דף י"ד).
ומ"ש ולא עוד אלא מי שהיו ידיו טהורות וכו' עד שהם דברי חכמה מטמאין את הידים. פ"ג דידים וכת"ק:
ומ"ש כשהם מחוברים לספר וכו'. בפרק כל כתבי [שבת קט"ז.]:
תרגום שבעזרא וכו' עד ובדיו. בפרק רביעי דידים:
הכותב הלל ושמע וכו' עד אינם מטמאים את הידים. שם בתוספתא פ"ב:
ומה שכתב ספרי המינים וכו'. שם במשנה ובתוספתא.
ומה שכתב פרשת סוטה וכו'. ירושלמי פרק ב' דסוטה: