המדליק צריך להדליק מבעוד יום וכו'. רבינו לא הזכיר פה דין תוספת מחול על הקדש וכתב ה''ה בפ''א מהלכות שביתת עשור דטעמא משום דלית ליה תוספת דבר תורה אלא לעינוי יוה''כ לבד דס''ל דהלכה כמאן דדריש לקראי לדרשא אחרינא עכ''ל, ומשמע לי דדבר תורה שכתב לאו דוקא דמדרבנן נמי לית ליה תוספת דאל''כ לא הוה ליה להשמיטו:

משתשקע החמה וכו'. כתב הרמ''ך למה התחיל בדברי רבא וסיים בדברי רבי יוחנן אם רוצה לפסוק כרבא הל''ל משתשקע החמה עד שיכסיף התחתון והעליון ולא עוד דאם רוצה לפסוק כרבי יוחנן הל''ל משיראו שני כוכבים עד שיראו שלשה גם יש לתמוה על הרי''ף שהביא הכל ונראה שרבא ור' יוחנן חולקין וצ''ע וי''ל שרב יהודה אמר שמואל אמרה לתרוייהו ש''מ חד שיעורא הוא עכ''ל:

שמן שמדליקין בו לשבת צריך שיהא נמשך אחר הפתילה כו'. כתב הרב המגיד שעוה אצטריכא ליה מהו דתימא לפתילה נמי לא קמ''ל ופירשו בתשובות הגאונים קמ''ל לפתילה מותרת שעוה להדליק אבל במקום שמן לא. ומתוך פירוש זה אסרו נרות ארוכים של שעוה וכו' וזה דעת רבינו עכ''ל. ואני איני רואה שום הכרע בדברי רבינו דאי משום שלא כתב דין זה דנרות של שעוה להיתרא מאחר שלא נזכר בהדיא בגמרא אין כאן הכרע שהרי אין דרכו לכתוב אלא מה שהוזכר בגמרא בהדיא:

כלים הדומים זה לזה וכו'. לפיכך שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר וכו'. רבינו כתב דמשחא אסור משום שמא יסתפק ממנו ובדנפטא כתב שאורו רב כדברי הרי''ף והרא''ש ומשמע שהוא ז''ל מפרש דנפטא כיון שאורו רב לא חיישינן להטיה וגם לשמא יסתפק לא חיישינן משום דמאיס אבל בדמשחא אי לאו דאיכא למיחש שמא יסתפק משום הטיה לא הוה גזרינן דאף ע''ג דלא נפיש נהוריה כדנפטא מ''מ כיון דנפיש נהוריה טובא לא הוה גזרינן ואע''פ שהתירו להדליק בדמשחא ולא חששו שמא יסתפק ממנו הכא ע''י שהוא מתקרב לנר ביותר חיישינן טפי כנ''ל לדעת רבינו. ומ''מ יש לדקדק בדבריו ז''ל שא''א לישבם ע''פ גירסת הרי''ף דכיון דלגירסתו אמרינן ואיבעית אימא הא והא בשמש שאינו קבוע ול''ק הא בדמשחא הא בדנפטא הרי מתיר בהדיא שמש שאינו קבוע בדנפטא והיאך יעלה על דעת רבינו לאסרו, וכן א''א לישבם ע''פ גירסת רש''י לגמרי דא''כ היאך כתב בשמש קבוע בדמשחא אין מורין דהא בשאינו קבוע הוא דאמרינן בגמרא הכי ועוד דלכשת''ל דגריס ואי בעית אימא הא והא בשמש קבוע כדגריס רש''י אי אפשר לומר שמפרש כפירוש רש''י דהא לרש''י שמש שאינו קבוע קיל משמש קבוע ולרבינו הוי איפכא לכך נ''ל שגירסת רבינו מורכבת משתי הגרסאות שהוא ז''ל גורס ואבע''א הא והא בשמש קבוע כרש''י ובבעיא גורס כהרי''ף שמש קבוע בדמשחא מאי וה''פ הא והא בשמש קבוע ול''ק הא בדמשחא הא בדנפטא כלומר אבל שמש שאינו קבוע אפי' בדנפטא אסור ואיבעיא לן הא דאסרינן לשמש קבוע בדמשחא דוקא להורות כן אבל להלכה שרי ואין מוחין ביד העושה כן או דילמא אסור גם מדינא ומוחין ביד העושה כן. ועי''ל כמו שפירש ה''ה דקא מבעיא ליה אי הלכה כלישנא קמא דשרי לקבוע לבדוק בסתמא ואפילו בדמשחא משמע או הלכה כלישנא בתרא דאסור בדמשחא אפילו לקבוע: