Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל מעשה התמידין והמוספין וכו'. בפ"ג דיומא (דף ל"א ל"ב):
ומ"ש כל עת שישנה הבגדים וכו'. שם:
ומ"ש כיצד בתחלה פושט בגדי חול שעליו וטובל וכו' עד עם החביתין והנסכים. משנה שם:
כתב הראב"ד ומטיב את הנרות וכו'. א"א אמת כך הוא לשון המשנה וכו'. כוונת הראב"ד שהוא סבור שפירוש בהטיבו את הנרות אינו הדלקת הנרות כמ"ש רבינו בפרק שלישי מתמידין ומוספין אלא הטבת הנרות היינו דישונן ותיקון הפתילות החדשות וכסברת האחרונים שנתבאר בתשובות הרשב"א סימן ש"ט שהם סוברים שלא היה מדליק הנרות אלא בין הערבים בלילה ובבקר היה מטיבן ולא מדליקן זולת נר המערבי שלא היה מטיבו בבקר לפי שצריך שיהיה דולק תמיד ובין הערבים היה מטיבו ומדליקו ועליו קתני ומטיב את הנרות. ורבינו סבור שגם בבקר היה מדליק הנרות דבהטיבו היינו בהדליקו כמו שכתב בפרק ג' מתמידין ומוספין וא"כ בין הערבים היה נכנס לדשנן ולתקנן ולהדליקן ולדידיה אתי שפיר לישנא דמתני' דקתני בין הערבים ומטיב את הנרות כלישנא דכתיב בבקר בהטיבו את הנרות.
ומ״ש ומקריב הפר ושבעה כבשים של מוסף היום. במשנה פרק בא לו (יומא דף ע') פלוגתא דתנאי ופסק כר״ע.
ומ"ש ואח"כ מקדש ידיו ורגליו וכו' עד ולובש בגדי חול ויוצא. מבואר במשנה מפרק ג' דיומא עד סוף פרק שביעי:
כל הטבילות האלו והקידושין כולן במקדש וכו'. משנה בפ"ג דיומא.
ומה שכתב שאינה אלא להוסיף כוונתו וכו'. פרק ג' דיומא (דף ל') בברייתא פלוגתא דבן זומא ור"י ופסק כר"י:
וכל כהן שלא טבל וכו'. שם:
היה כהן גדול זקן או חולה וכו'. משנה וברייתא שם (דף ל"א ע"ב):
בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו' עד שלא ייגע. משנה בפרק רביעי דיומא (דף מ"ג):
בכל יום ויום היו על המזבח וכו'. פלוגתא דתנאי משנה שם ופסק כרבי יוסי:
זה שנאמר בתורה וכפר בעדו וכו' מפי השמועה למדו שזה וידוי דברים. ברייתא בפ"ג דיומא (דף ל"ו).
ומ"ש נמצאת [למד] שהוא מתודה ביום זה ג' וידויים וכו' עד עשר פעמים. במשנה ובברייתא בפרק הנזכר (דף ל"ו ל"ז) ובפ' טרף בקלפי.
ומ״ש ובכולם היה מזכיר השם ככתבו וכו' בראשונה היה מגביה את קולו בשם וכו' עד אפי' חביריו הכהנים. ברייתא בריש פרק עשרה יוחסין (קידושין דף ע״א):
כל הכהנים והעם העומדים בעזרה וכו'. במשנה פ״ג דיומא (דף ל״ה:) ובפ' טרף בקלפי (יומא דף ל״ט) ובפ' שני שעירי (יומא דף ס״ו).
ומ"ש ובשלשת הוידויים היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכים וכו': וכל היום כשר וכו'. משנה בסוף פרק שני דמגילה (דף כ':):