Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Tithes Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שהיו לו מאה לוג וכו'. בפרק כל הגט עלה כ״ה ובפרק מרובה (בבא קמא דף ס״ט) ובפרק בכל מערבין (עירובין דף ל״ו) פלוגתא ופסק כרבי יהודה ורבי יוסי ור״ש ובפרק המביא כדי יין איפסקא דבדרבנן יש ברירה ובדאורייתא אין ברירה ולכך כתב רבינו טבול מן התורה:
הקובע מעשרות בפי החבית וכו' עד אוכל מפיה. תוספתא פ"ח דדמאי:
ויש לאדם לקבוע מעשר שני וכו'. כן משמע בירושלמי ספ"ק דדמאי:
כתב הראב"ד א"א היינו סבורים וכו'. ביאור דבריו שהיה סבור בתחלה שאין מעשרין ממנו על מקום אחר כשם שאין תורמין ממנו על מקום אחר ולאפוקי ממ"ש רבינו שעושהו תר"מ למקום אחר ואח"כ מצא בירושלמי כדברי רבינו דגרסינן ספ"ק דדמאי (הלכה ד') עולא בר ישמעאל בשם רבי יוחנן פוטר הוא אדם את טבלו בסאה אחת של טבל כיצד הוא עושה מביא סאה אחת של טבל ועושה אותה שני ופודה אותה וחוזר ועושה אותה תרומת מעשר למקום אחר ודייק הראב"ד דדוקא תר"מ אמרו אבל לא תרומה גדולה והטעם משום דכיון דתרומת מעשר מחמת מעשר אתי שפיר מצי עביד לה מסאה שהיתה מעשר שני מה שאין כן בתרומה גדולה שאינה באה מחמת מעשר:
המניח פירות וכו'. משנה ס״פ כל הגט (גיטין דף ל״א) המניח פירות להיות מפריש עליהם תרומות ומעשרות. ואיני יודע למה השמיט רבינו תרומה.
ומ"ש מצאן שאבדו ה"ז חושש לכל מה שהפריש. שם במשנה ואם אבדו הרי זה חושש מעת לעת דברי ר"א ובגמרא חלוקים חביריו על ר' אליעזר ופירש"י חלוקים ואמרי דלעולם חיישינן הואיל ונמצאו אבודים וכל פירות שתקנו על ידי אותם פירות צריך לחזור ולהפריש ופסק רבינו כמותם דרבים נינהו.
ומ"ש ואינו מעשר ודאי. פשוט הוא:
(ה-ו) המלוה מעות וכו'. משנה שם (דף ל').
ומ"ש ומזכה בהם ע"י אחר כשמואל שם ורב נמי לא פליג עליה לענין דינא.
ומ"ש ואם היו רגילים ליטול ממנו וכו'. כרב שם:
כשהוא מחשב וכו' עד זוכה הלה במה שבידו. הכל שם:
והוא שהניח להם קרקע וכו'. שם יורשים שירשו קרקע ולא שירשו כספים ומפרש רבינו דארישא קאי וה"ק דוקא כשירשו קרקע צריך רשות ורשות מיהא מועיל אבל בירשו כספים אפילו יתנו רשות אינו מועיל כיון שאין להם לפרוע חוב אביהם הרי הם כנכרים דעלמא והרי החוב כאבוד שאין מפרישין עליו וכן פירשו הרמב"ן והרשב"א:
ישראל שאמר לבן לוי וכו'. בפרק הזהב (בבא מציעא דף מ"ט):
מי שהיו לו פירות במגורה וכו'. משנה בפ"ד דתרומות (משנה ב') מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש עוד ח' סאין ואוכלן דברי ר"מ וחכמים אומרים אינו מפריש אלא לפי חשבון ודברי רבינו פה פירש משנה זו לסברת חכמים וכן פירשה ר"ש בדרך אחרון:
עניים שהחליפו מתנותיהן עם בעל הבית וכו'. משנה פ"ה דפאה (משנה ה'):
כתב הראב"ד ואם עשאן בגורן חייב מדבריהם עכ"ל:
(יא-יג) מי שהיו לפניו שתי כלכלות וכו'. משנה פ"ז דדמאי (משנה ו').
ומ"ש וכיצד מעשרן וכו' פשוט הוא:
ומ"ש ואם היתה אחת גדולה מחבירתה וכו'. כלומר שמאחר שהאחת אפשר שהיא כ"כ קטנה שאין בה כדי להפריש מעשרות שתיהן ולפיכך כתב שמפריש מן הקטנה מעשר הגדולה: