ומה שכתב מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה וכל מעשה עזים וכו'. בספ"ק דחולין (דף כ"ה ע"ב) מה ת"ל וכל מעשה עזים תתחטאו להביא דבר הבא מן העזים מן הקרניים ומן הטלפיים שאר בהמה וחיה מנין תלמוד לומר וכל מעשה עזים א"כ מה תלמוד לומר עזים פרט לעופות.

ומה שכתב חוץ מכלים העשויים מכנף העזניה בלבד וביצת הנעמית המצופה. בפי"ז דכלים:

כלים העשויים מעצמות חיה שבים וכו' עד הכל מקבל טומאה. שם:

כלי זכוכית וכו'. בפ"ק דשבת (דף י"ו ע"ב) כלי זכוכית מ"ט גזור בהו רבנן טומאה וכו' עד הואיל ונראה תוכו כברו ופירש"י וכו':

וכתב הראב"ד אין זה הטעם על דרך ההלכה וכו'. פשטא דגמרא כהראב"ד ולדעת רבינו י"ל שהוא סובר שכשהקשו אלא מעתה לא ליטמו מגבן בכלל זה הוא שיתטמאו מאוירן ככלי חרס וכי שני רב אשי הואיל ותוכו נראה כברו הוי נמי טעמא בין לשמטמאים מגבן בין מאוירן דכיון דלא דמו לכלי חרס שאין תוכן נראה כברן וכלי זכוכית תוכן נראה כברן אין לדמותן לגמרי לכלי חרס ושלא כפירש"י:

כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה וכו'. מנחות פרק רבי ישמעאל עלה ס״ט ע״ב ושבת ר״פ במה אשה (שבת דף נ״ח) ובכמה דוכתי ופירוש כלי גללים כלים העשויים מגללי בהמה ופי' כלי אדמה כלי חרס עד שלא הוסק בכבשן:

(ז-ח) פיל שבלע הוצין וכו'. מנחות פ' רבי ישמעאל (מנחות ס״ט.) בעיא דלא איפשיטא.

ומ"ש אבל כפיפה שנטמאת וכו'. שם:

פשוטי כלי חרס וכו'. פ"ב דכלים.

ומ״ש ולא טומאת מדרס. בפרק ר״ע עלה פ״ד ופרק על אלו מומין (בכורות דף ל״ח).

כלי מתכות אחד פשוטיהן וכו'. רפ"א דכלים ופ"ק דחולין (דף כ"ה) ופרק קמא דשבת (דף ט"ז).

ומה שלמדה רבינו מדכתיב בכל דבר. בסיפרא.

ומ"ש אפילו תיבה וכו' שהם מקבלים מ' סאה וכו'. תוספתא ריש פרק פי"א דכלים וטעמא משום דכלי מתכות לא איתקש לשק:

כלי עץ וכלי עור וכלי עצם וכו'. רפ"ב ורפט"ו דכלים כלי עץ וכלי עור וכלי עצם פשוטיהם טהורים ומקבליהם טמאים.

ומ״ש שפשוטיהם מקבלים טומאה מד״ס. בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס״ו) שאני פשוטי כלי עץ דטומאה דמדרבנן וכדעת התוספות שסוברים דקושטא דמילתא הכי הוא ומכ״מ יש כלי עץ שאינן מקבלים טומאה אפילו מדרבנן כמבואר בפ״ד וכאן רמז וכתב כגון הלוחות והכסא.

ומ״ש מפי השמועה למדו וכו' וכן מ״ש בד״א שטומאת פשוטיהם מד״ס וכו' אבל במדרס הזב וחביריו מתטמאין מן התורה וכו'. פרק על אלו מומין (בכורות דף ל״ח) והא דומיא דשק בעינן וכו' בהנך דחזו למדרסות ופרק רבי עקיבא (שבת דף פ״ד) אמרינן דכיון דכתיב וכל המשכב דרשינן כל שיש במינו טהרה במקוה מטמא מדרס.

ומ"ש רבינו שכלי עור פשוטיהם מקבלים טומאה מדרבנן הוא מפני מה שהוזכרו בפי"ו דכלים פשוטי כלי עץ שמקבלים טומאה וכתב שם שהם בכלל מה שאמרו בגמרא פשוטי כלי עץ מדרבנן ירצה כלי עץ ושאר המנויים עמו שאינם מקבלים טומאה מדאורייתא.

ומ"ש וכן כלי זכוכית וכו'. בתוספתא כל מדרס כלי זכוכית טהורים ור"ש גורס טמאים והיא גירסת רבינו:

כל שהוא ארוג וכו'. בפרק במה אשה (שבת דף ס״ד) אטו בגד לאו ארוג הוא וכו' ור״פ התכלת (מנחות דף ל״ט ע״ב) ובפ״ב דשבת (דף כ' ע״ב) מדברי תנא דבי רבי ישמעאל שירים וכלך וכו' מאו בגד.

ומה שכתב והלבדים וכו'. בסיפרא פ"ח ובתוספתא דכלים פרק ה' דב"ב:

השק הוא חוטי שיער וכו' אבל החבלים והמשיחות וכו'. בפרק במה אשה עלה ס"ד ובת"כ:

כל הכלים העשויים וכו'. בפרק קמא דכלים קרי למפץ כלי עץ ובפרק י"ו קרי כלי עץ לסלים של עץ ושל תמרה וכוורת הקש וכוורת הקנים וקנונית וקלתות והם עשויים מערבה דקה וסוגין והם קופות:

אחד כלי חרס וכו'. בריש פרק ב' דכלים.

ומה שכתב כל כלי העשוי מהעפר וכו' כן כתב רבינו שם.

ומה שכתב והתנור והכיריים וכו'. פשוט הוא: