(א-ב) כל כלי עץ וכו'. בסוף חגיגה (דף כ"ו ע"ב) גבי שלחן ותיפוק לי דכל עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת לא מיטמא מ"ט דומיא דשק בעינן מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן ופירש"י כלי עץ העשוי לנחת במקום אחד. דומיא דשק בעינן לענין טומאה הוקשו כלי עץ לשק דכתיב כל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק. מה שק מיטלטל מלא וריקן יצא העשוי לנחת דאינו מיטלטל מלא וריקן יצא כלי עץ המחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש אף על פי שמיטלטל ריקן אינו מיטלטל מלא שאם יטלטלנו מלא ישבר עכ"ל:

ומה שכתב רבינו וכל כלי עץ שהוא [עשוי] להתטלטל מלא וריקן וכו' וכל כלי עץ שהוא סתם וכו' עד ולפיכך אינם מקבלים טומאה. משנה פרק ט"ו דכלים השידה והתיבה והמגדל וכו' שיש להם שוליים והם מחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש הרי אלו טהורים ושאר כל הכלים בין מקבלים בין שאינם מקבלים טמאים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר דרדור עגלה וקסטות המלכים ועריבת העבדנין ובור ספינה קטנה והארון אף על פי שמקבלים טמאים שאינם עשויים לטלטל אלא במה שבתוכן ושאר כל הכלים המקבלים טהורים שאינם מקבלים טמאים:

וכתב הראב"ד דבר זה איני יודע מאין הוציאו וכו' ואינו מחוור דהתם איסורא נמי איכא בטלטולם וכו'. איני יודע מה איסור יש בטלטולם ועוד דאפילו אם היה איסור בטלטולם מכל מקום כי ממעטינן משק כלי העשוי לנחת משום דאין דרכו ליטלטל מלא וריקן הוא אף על פי שלא יהא איסור בדבר דומיא דמחזיק ארבעים סאה בלח דממעטינן ליה אף על גב דליכא איסור בטלטולו. ומה שכתב אולי לא כמו שהוא סובר וכו' אין השגה באולי והראיה שהביא אינה מכרחת. ומה שכתב על כל כלי עץ שהוא עשוי לטלטל מלא וריקן אפילו מחזיק מאה סאה מיטמא:

השידה והתיבה והמגדל של זכוכית וכו' ושאר כלי זכוכית וכו'. כתב הראב"ד ושאר כלי זכוכית א"א אמת כך מצא בתוספתא וכו':

כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה וכו'. תוספתא דכלים פ"ה דב"מ:

וכשמודדין הכלי מודדין אותו מבחוץ וכו'. רפי"ח דכלים וכב"ה:

היה בתוך הכלי תיבה קטנה וכו'. שם:

כתב הראב"ד היה בתוך הכלי תיבה קטנה א"א מעולם לא שמענו מוכני פירושו תיבה וכו'. וליישב דעת רבינו י"ל דלא שמענו אינה ראיה:

ומ"ש היו בו מגורות וכו'. תוספתא דכלים פ"ח דב"מ:

השידה והתיבה וכו'. משנה פרק י"ח דכלים: