ואנטלר בשבועה. עיין בערוך ערך אנטלר והרא"ש (פ"ז) [פ"ד] והר"ן פרק שבועות העדות:

ור"ל אמר נשיא שחטא וכו'. הלשון מתוקן באגדת שמואל (א"ה חיד"א ק' על מרן בכ"מ שהיה לו נסחא מוטעת ע' ראש דוד ד' מ'):

ובחדא טפחין. תוספות מו"ק (דף כ"ז):

שמע דדמך שלח ואייתי מנוי סבייא דשבתא ובזע כצ"ל:

לא אתייא דא אלא על אביו ועל אמו כרבי מאיר כצ"ל:

רבי יעקב בן דסאי מפסיק פירש מפשר:

מתניתא דרבי שמעון ומן המקדש לא יצא עמהן וכו' כצ"ל:

והא ירחמאל הוא קדמו כצ"ל. ועיין כל הלשון מתוקן סוף מדרש רות רבה:

לית בישראל בר טבין סגין מני הה"ד ואיש וכו' כצ"ל:

מהו ויעט בהם אכרחין במילין כצ"ל:

הוקרו כלם ודוד אמר אך וכו' כצ"ל. פי' הוקרו לשון קרי ודריש ותפגוש כמו מקרה:

ודיני נפשות דנין בלילה. תוס' פ' אד"מ (דף ל"ו):

והיה ר' זעירא מפקד לחברייא. עיין באגדת שמואל סוף פ' כ"ג כי משם ומפה יתיישב הענין:

דלא ריבוון. פי' בלא דבר חידוש כמו רבוותא:

עאל ומר לון לא. כמו להא פי' החידוש של פיקפוק והם לא הבינו אותו:

רובה מן הדא מייתי לא תהא דא ודא כצ"ל:

כלומר עון גדול מזה עתיד אתה לעשות לא יהא זה וזה:

מלמד שפקרה. לשון וזכרת דריש שהוא לשון זכרות. ועיין הלשון מתוקן באגדת שמואל (א"ה חיד"א עי' ראש דוד פרשה וישלח):

אית תנויי תני אנשים מהלכות. מרדכי פ' זה ונ"י פ"ק:

כהן יינקא דיניק מתדייה דאימיה כן הוות נפשי כצ"ל:

שהיתה ענבה שלהן. הר"ש פרק קמא דפאה:

ואין יושבין על ניסלו בספרים אחרים כסאו ואין משתמשין כו'. צ"ל ואין יושבין על בסלו פירש כמו בסיליון דלעיל:

חמא רבי חנינא בר חמא מפצע וכו'. כצ"ל שהוא היה ראש ישיבה אחרי מות רבי: