Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שהפקידו אצלו מעות של פדיון שבויים או של עניים ופשע בהם פטור דכתיב כי יתן וגו' לשמור ודרשינן ולא לחלק דכיון דאמר ליה חלקם לא קרינא ביה לשמור ולאו דמפקיד הוא ומאן קתבע ועניים לא מצי תבעי דלכל חד מצי למימר לאו לדידך יהיבנא כשאינם עניי אותו מקום ואינו קצוץ להם כדאמר' סוף פרק החובל.
המציל עצמו בממון חברו כשהוא אמוד חייב כדאמר' פרק הגוזל משום דלשמ(ט)[ע]ו באו והוא נתן להם הפקדון.
שנים שהפקידו אצל אחד זה מאתים וזה מנה בכרך אחד או שני כלים אחד גדול ואחד קטן בכרך אחד וכל אחד אומר אני הוא בעל המאתים או בעל הגדול נותן מאה לכל אחד והשאר יהיה בידו עד שיודו זה לזה ואם לא היה בכרך א' חייב לשניהם שהיה לו לכתוב על כל אחד שם שלו והויא פשיעה וכן תבעוהו שנים זה אומר שלי הוא הפקדון וזה אומר שלי והוא אומר איני יודע משלם לשניהם דהויא פשיעה מה שאינו יודע.
המפקיד פירות אצל חברו וערבם הנפקד עם פירותיו יחשב חסרון הפקדון לפי פירותיו לא מדדן וערבן הוי פושע וחייב דכיון שאומר איני יודע כמה הוו אינו יכול לישבע ומשלם וכשהמפקיד גם כן אינו יודע אינו חייב מן התורה: