Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 16
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מן התורה החוב באחריות הלוה עד שיגיע לרשות המלוה ואם אמר לו זרוק לי חובי וכו' והוי בכלל כל תנאי שבממון קיים.
אמר ללוי הולך מנה זה לשמעון שאני חייב לו הוי כזכה לו כיון שהוא חייב לו וחייב באחריותו.
מעמד שלשתן כשהיה חייב לו ולא הטעהו הוי הלכתא בלא טעמא ונראה דהוי מדאוריתא וכדאמר' פרק האיש מקדש פליגי בדרב הונא דאמר מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה כרבי מאיר דאמר התקדשי לי בשטר חוב או במלוה שיש לו אצל אחרים מקודשת סבר כי אמר רב לא שנא מלוה ולא שנא פקדון ומאן דאמר אינה מקודשת סבר כי אמר רב בפקדון אבל במלוה לא ומשמע דאי סבר אפילו במלוה דכולי עלמא מקודשת וכיון דקי"ל סוף פרק קמא דגיטין דלא שנא מלוה ולא שנא פקדון אם כן הויא מקודשת כיון דהוי במעמד שלשתן משמע דמעמד שלשתן מדאוריתא ואיפשר דילפינן לה מדרבי נתן מנין לנושה בחברו וכו' וכיון דמדאוריתא מוציאין מזה לזה כל שכן אי אקניה ליה במעמד שלשתן דקני.
חנוני ובעל הבית ופועל מדאוריתא חייב לפרוע בעל הבית לפועל והחנוני הוי מוציא מבעל הבית ועליו הראיה.
מכירת שטר חוב הוי מדרבנן משום דאין גופו ממון.
שליש נאמן בדברו ובכתבו הואיל והיא בידו.
עדים מקוימים בשובר או נמצא השטר בין שטרות פרועים או שכתוב בגופו של שטר פרעון עושין על פי הכתב.
שטר של אחד שנמצא בידו ואין ידוע מה טיבו יהא מונח עד שיבוא אליהו.
האומר לבניו שטר בין שטרו פרוע ושאר החלוקות הכל מדין המע"ה והרי אינו יודע: