אדם שהאהיל בידו אחת על המת והשניה על הכלים או נגע והאהיל על הכלים אם יש בידו פותח טפח הכלים טמאים וכדתנן סוף פרק ט"ו דאהלות דכיון דידיו מאהילות על המת ועל הכלים מביאות את הטומאה וכן שני בתים ובהן שני חצאי זתים ופשט ידיו לשני הבתים והאהיל על שני חצי זתים ויש בידו פותח טפח ערב את הטומאה ונעשה הכל אהל אחד כדתנן התם במתני' גופא וטמא הוא והבתים ואם אין בידיו פותח טפח אינו מביא את הטומאה כדתנן בסיפא דמתני'.

אדם שהשקיף בצד החלון והאהיל על הטומאה שבחוץ מביא את הטומאה לבית כדתנן פרק י"א ובית אומר' מביא את הטומאה ואזלי לטעמייהו דחשבי ליה לאדם חלל טפח הילכך אף על פי שגופו דבוק בחלון צד עליון שבו מביא את הטומא' לבית דהא איכא חלל גופו דהוי טפח וכן אם היה מוטל על האסקופ' והאהילה טומאה עליו מביאה לבית משום חלל גופו או מוציאה מן הבית לטהורין שהאהילו עליו מבחוץ משום חלל גופו כדתנן התם אליבא דב"ה דאמרי אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה וחלל הגוף חשיב חלל אף על פי שבני מעיו לתוכו.

נושאי המת שהיו תחת אכסדרא והגיף אחד הדלת של בית שבתוך אכסדרא כדי שלא תכנס הטומאה לבית וסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו הבית טהור ואם לאו טמא דכל דבר הנסמך כאדם וכלים אינו חוצץ בפני הטומאה דהא אמרינן לעיל דאין נעשין אהל לטהר דמביאין ואין חוצצין.

תנור שעינו קמורה חוץ לבית והאהילו עליו קוברי המת פ"ה ב"ה אומרי' התנור טמא והבית טהור דקא סברי דנכנסת דרך עינו לתנור אבל אין יוצאה דרך פיה וכתב הר"ש ז"ל דבשאין בעין פותח טפח איירי וכדמוכח בתוספ' דסברי ב"ה דנכנסת טומאה לכלי קטן ולא לטמא הבית ע"כ. מגדל הבא במדה שהוא עמד בתוך הפתח ופתח לחוץ טומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טמא כדתנן סוף פרק ד' טומאה בתוכו הבית טהור שהטומאה יוצאה דרך פתח המגדל שחוץ לבית טומאה בבית מה שבתוכו טמא שדרך הטומאה לצאת וכתב הר"ש ז"ל דבמשנה דוקני' גרסינן טהור וכן בתוספת' וכן עיקר שאין דרך טומאה ליכנס שם ע"כ. היתה מוכני של מגדל מושכב לאחוריו ואינה נשמטת (נשמטה) מתחת המגדל וטומאה תוך המוכני נגד קורות הבית טהור דנחשב כמגדל והרי המגדל נפתח לחוץ וכשיש במוכני טפח על טפח על רום טפח חלול כדתנן התם פרק ד' דמתני'. היה המגדל עומד בתוך הבית וטומאה בתוכו או בתוך התיבה שלו אף על פי שאין ביציאתה פותח טפח הבית טמא שם פרק ד' דאהלות משום שדרך טומאה לצאת וכשתצא לבית הרי היא טומאה ורבי יוסי פליג משום דאיפשר להוציא את הטומאה לחצאין או לשורפה במקומה טומאה בבית מה שבתוכו טהור דאין דרך טומאה ליכנס שם כדתנן התם. וכלים שבינו לארץ או לכותל או לקורות טמאים אם יש שם פותח טפח לארץ או לכותל או למגדל. היתה הטומאה בין המגדל והארץ או הכותל או הקורות אפילו אין שם חלל טפח הבית טמא כדתנן התם משום דבוקעת ועולה ויורדת נכנס לחלל המגדל ויוצאה לבית ומשום הכי בעינן שלא תהא הטומאה נגד עובי הדפנות של מגדל וכן כתב הר"ש. היה המגדל עומד באויר חוץ לבית טומאה בתוכו כלים שבעוביו טהורין טומאה בעוביו כלים שבתוכו טהורין כדתנן התם ריש פרק ד' בפלוגתא דרבי יוסי.

כל שיפועי אהלים כאהלים כדתנן פרק י"ז דאהלות כולהו גווני בין היתה טומאה בתוך האהל או מאחוריו או בחצי זית תוכו בחצי זית מאחוריו והאהל לעצמו טמא טומאת שבעה ואף על גב דאין טפח גג למעלה כיון דבשיפוע האהל יכול האדם לרבע טפח על טפח ברום טפח באויר שתחתיו הוי אהל דשיפועי אהלים כאהלים דמו כדאמרי'.

היה כנף האהל (מדורה) [מרודד] שם במשנה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: