Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Divorce Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זה שנאמר בתורה ונתן בידה אין ענין הכתוב אלא שיגיע הגט לה ואחד ידה או חיקה או חצרה או שלוחה שעשתה ידו כידה הכל א' הוא. ידה דכתיב בידה גגה חצרה וקרפיפה דכתיב ונתן מ"מ מדלא כתיב ובידה יתננו משמע לן נתינה כל דהו שליחה דכתיב ושלחה מביתו קרי ביה ושלחה לא מפיק הא מלמד שהאשה עושה שליח לקבל גיטה ואחד חצרה הקנויה לה או מושכרת או שאולה הא איכא נתינה כל דהו וחצרה משום ידה איתרבאי מה ידה בסמוכה אף חצרה בסמוכה הילכך סמוכה לחצרה בעיא דתיהוי בשעת נתינת הגט דומיא דידה א"כ אפילו בחצר המשתמרת בעיא סמוכה לה ואם לאו לא נתגרשה דחוב הוא לה שאין לה שאר כסות ועונה ואין חבין לאדם אלא בפניו דאין אדם יכול לעשות שליח לחוב חברו שלא מדעתו מדאיצטריך קרא לזכיה לאדם שלא בפניו דכתיב נשיא אחד נשיא אחד תקחו לנחול את הארץ והוו קטנים נמי בנוחלי הארץ וכיון דנחלת הארץ זכות להם היתה חלוקתם חלוקה משמע הא למה שהוא חוב גמור אין חבין לאדם שלא בפניו וחצרו נמי לאו בתורת שליחות מצי' לאיתויי דתתגרש שלא מדעתה הילכך בגט לא תרבויי אלא משום יד ומה ידה בסמוכה לה אף חצרה בסמוכה לה.
זרק לה גטה מחצרו לגגה שהיתה עומדת בו כיון שהגיע לאויר מחיצות המעקה או לפחות מג' טפחים סמוך לגג נתגרשה דקודם שיגיע לאויר מחיצות או לפחות מג' אינו משתמר דאתי זיקא ושדי ליה ובעיא משתמר דומיא דידה דמשתמר ובעיא נמי דיהא סופו לנוח דאי אין סופו לנוח אע"פ שהגיע לאויר מחיצות או לתוך ג' לא הוי גט דאין משתמר. זרק לה גטה מגגו לחצרה כיון שיצא הגט ממחיצת הגג ויגיע למחיצת מקומה שהיא עומדת בו נתגרשה ואם לא היה סופו לנוח אינו גט אבל אם אחר שהגיע הגט כבר לרשותה נולד דבר שלא הניחו לנוח הרי זה גט דהא מעיקרא למינח קאי והוי משתמר. זרקו ע"ג קנה נעוץ ברשותה אינו גט עד שיגיע וינוח במקום המשתמר דומיא דידה. זרק גטה לתוך חצרה שלפנים מחצרו שגבוהות מחיצותיה ממחיצות הפנימית כיון שהגיע הגט לתוך אויר מחיצות החיצונה נתגרשה שהפנימית במחיצות החיצונה רגילה להשתמר הילכך משועבדות לה וקנו לה מה שאין כן בקופות דאפילו הגיע לאויר פנימית שלה בשהיתה מוטה ואין לה שוליים אינה מגורשת עד שינוח דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו ואם יש לה שוליים לפנימית אפילו נח בקרקעותה אינה מגורשת דכיון דיש לה שוליים הבעל מקפיד על מקומה ואם אינו מקפיד על מקומה הוי גט וכן אם זרק לה לתוך כלי מן הכלים שלה שאין מקפיד על מקומם שהם בביתו או למטה גבוהה עשרה שיושבת עליה שאין הבעל מקפיד על מקום כרעי המטה שהם בביתו והרי חלקה המטה רשות לעצמה והוי חצר המשתמר שלה דומיא דידה שהיא סמוכה לה.
השאילה הבעל מקום בחצרו ולא ייחד לה וזרק לה גט והגיע לד' אמות שלה שהיא עומדת בהן הרי זו מגורשת דכיון דהשאיל לה מקום בחצרו בקרוב לה הוא שהשאיל לה שתהא עומדת בצד המקום דאלו ברחוק לה נמצא שאינה בצד המקום המושאל לה והיאך תתגרש בו דלא עדיף מחצרה שאינה מתגרשת אלא בעומדת בצדה. נתגלגל מתוך ד' אמותיה לקורה או לסלע אם אין בו אחד מג' דברים אלו לא חלק רשות לעצמו וכיון שנח מתחלה תוך ד' אמותיה הוי כאלו הוא והיא במקום אחד ואם היה לו א' מג' דברים אלו ד' אמות על ד' אמות או גבוה עשרה או היה לו שם ליווי חלק רשות לעצמו ואפילו נתגלגל מתוך ד' אמות שלה ומקום אחר הוא שהשאיל לה לא ב' מקומות ואינה מגורשת עד שיגיע גט לידה.
כל שעבר הגט ברשותה שהיא עומדת בה אפילו בתוך ג' סמוך לארץ אינה מגורשת אלא א"כ סופו לנוח ברשותה. זרק לה גטה ונפל בגג אחר סמוך לגגה שהיתה עומדת בו אם יכולה לפשוט ידה ולקחתו מגורשת שאין בני אדם מקפידים על מקום כיוצא בזה. היתה ידה עשויה קטפרס וזרק הגט על ידה ונפל לארץ לתוך ד' אמות שלה ונח הרי זו מגורשת והני ד' אמות אע"ג דהוו תקנתא דרבנן קנו ליה דהקנום ועשאום כחצרו דהפקר ב"ד הפקר מדאוריתא כדילפינן לעיל במצוה מ"ו. נפל הגט לתוך הים או לתוך האש שמתחלת נפילתו לאיבוד היה עומד אינה מגורשת דלא הוי משתמר.
זרקו לה בר"ה או ברשות שאינה של שניהם קרוב לה שיכולה לשומרו מגורשת קרוב לו שהוא יכול לשמרו אינה מגורשת מחצה למחצה ששניהם יכולים לשומרו או שניהם אין יכולין לשומרו הרי זו ספק מגורשת עד שיהיה קרוב לה. היה הגט קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו אף על פי שהוא בתוך ד' אמותיו גם כן כשר מן התורה דהוי טפי משתמר לה בכדי שתשוח ותטלנו ואם היה הוא עומד תחלה לשם ואח"כ עמדה היא כנגדו וזרקו לה בכדי שתשוח ותטלנו אינה מגורשת כיון שהוא בתוך ד' אמותיו נמי והוא קנאם תחלה עמדה היא תחלה ואח"כ בא הוא וזרקו לה אע"פ שהוא מחצה למחצה הואיל והוא לתוך ד' אמותיה שקנאתם תחלה הרי זה גט כשר מן התורה.
זרק הגט לידה והוא קשור במשיחה וקצת המשיחה בידו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורשת מ"ט בעינן כריתות וכשאין יכול לנתקו איכא כריתות וכשיכול לנתקו ליכא.
נתן הגט ביד עבדה כפות וניעור והיא משמרתו הרי זה גט כאלו הגיע גט לחצרה ואם אינו כפות אינו גט דבעיא חצר המשתמרת לדעתה דומיא דידה והאי הוא משמר עצמו כשאינו כפות נתנו ביד העבד והוא ישן והיא משמרתו הרי זה כשר מן התורה דהואיל והוא ישן אינו משתמר אלא על ידה. כתב הגט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו כיון שזכתה בעבד זכתה בגט ונתגרשה אם היה כפות דהוי משתמר לדעתה או אפילו ישן מן התורה הויא מגורשת ואם אינו כפות והוא ניעור אינה מגורשת דהוי משתמר לדעתו ולא לדעתה וקמ"ל דאע"ג דקנתה העבד לא מיתגרשת ואם נתן גט בחצרו ונתן לה או מכר לה החצר כיון שקנתה החצר בשטר או בכסף או בחזקה דהוי קנינים מן התורה כמו שיתבאר במקומו בס"ד הרי זו נתגרשה דהוי חצר המשתמרת לדעתה כיון שהיתה בצד החצר בשעת הקנין: