Kiryat Sefer on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מצות פט להפריש תרומה מן העיסה לכהן דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וראשית זו אין לה שיעור מן התורה אפי' כשעורה פטר דכתיב בה ראשית כל דהו כתרומה והעושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישייר מקצתה דכתיב בה מראשית ששייריה ניכרים ולא כל ראשית ואם הפריש חלה חלק אחד מעשרה או פחות נראה דהויא לכולה דין חלה מן התורה כיון דשייריה ניכרין.
אין חייבין בחלה מן התורה אלא בארץ ישראל בלבד דכתיב והיה באכלכם מלחם הארץ ובזמן שכל ישראל שם דכתיב הכא בבאכם ולא כתיב כי תבאו או כי יביאך ללמדך שמשנכנסו לארץ קודם ירושה וישיבה נתחייבו יכול משנכנסו לה שנים או שלשה מרגלים ת"ל בבואכם בביאת כולכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם.
פירות חוצה לארץ שהם בארץ חייבים ופירות ארץ ישראל שהם בחוצה לארץ פטורין דכתיב אשר אני מביא אתכם שמה אתם חייבין בין מארץ בין מחוצה לארץ דבלאו הכי שמה לא הוה צריך ואין לה שיעור מן התורה דכתיב כתרומת גורן דאין לה שיעור.
החלה נקראת תרומה כדכתיב חלה תרימו תרומה לפיכך אינה ניטלת אלא מן המוקף כתרומה דכתיב בתרומת מעשר והרמותם ממנו דמשמע מן המוקף שהוא סמוך לו ולתרומת מעשר גופיה לא אתי דהא כתיב ביה מכל מעשרותיכם שלא מן המוקף אלא לתרומה אתא וכל שבתרומה לא יתרום ואם תרם אין תרומתו תרומה כך בחלה דהא אקריה תרומה לכל דיני תרומה.
ואין (ה)[ב]עיסה רע ויפה כדי שיכוונו ויפרישו מן היפה: