Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Firstlings Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים סוף פרק שני במשנה וחכמים אומרים אי אפשר לצמצם שיצאו שניהם כאחד אלא האחד יצא תחלה ולא ידענא הי נינהו ולהכי אחד לו ואחד לכהן ואמר רבי עקיבא משמנין ביניהם דהיינו דכהן נוטל את הכחוש מת רבי עקיבא אומר המוציא מחברו עליו הראיה [וכן] ילדה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום דשמא נקבה יצאת תחלה שם סתמא דמתניתין.
ב' רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שם סתמא דמתניתין ב' זכרים ונקבה הכהן נוטל את הכחוש שם במשנה אחד לו ואחד לכהן אמר רבי עקיבא משמנין ביניהם והשני ירעה עד שיסתאב מת אחד מהם רבי עקיבא אומר המוציא מחברו עליו הראיה שתי נקבות וזכר או שתי נקבות ושני זכרים הזכרים ספק דשמא נולדה נקבה תחלה שם במשנה סתמא דמתניתין אחד בכרה ואחד לא בכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן וכל אחד מהם ספק בכור הכהן נוטל את הכחוש שם סתמא ורבי עקיבא משמנין ביניהם דהיינו כחוש מת אחד מהם אין לכהן כלום כר' עקיבא דאמר המוציא מחברו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום סתמא דמתניתין וטעמא דשמא אותו שבכרה ילדה זכר ושלא בכרה ילדה נקבה וזה הזכר ספק הוי וירעה כדקתני רבי עקיבא. תפשו הכהן אין מוציאין אותו מידו ואוכלו במומו ואינו מקריבו משום דשמא הוא חולין בעזרה כרב המנונא ולא כרבה וכמו שהכריח הרשב"א ז"ל בתשובת שי"א דקיימא לן כרב המנונא.
מי שהיה בעדרו מבכרות ושאינן מבכרות וילדו ונמצא מניקות מהמבכרות וזכרים משאינן מבכרות פרק ג' במשנה רבן שמעון בן גמליאל אומר אין חוששין שמא בנה של זו בא לו אצל זו וכו' דלא מרחמא אלא לוולדה כדאמרינן לעיל.
שנים שהפקידו שני זכרים אצל הרועה האחד בכור והשני פשוט ומת אחד מהם מניח הרועה השני ביניהם ומסתלק והוי ספק בכור וחולקין אותו ביניהם. אבל הפקיד אחד אצל בעל הבית עם פשוט שלו ומת אחד מהם המוציא מחברו עליו הראיה והוי ספק בכור ואפילו רועה כהן שהניח בכור בחצר בעל הבית עם פשוט ומת אחד מהם המוציא מחברו עליו הראיה שם פרק ב' אמר רבא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק ובעל הבית שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחברו עליו הראיה לא נחלקו רבי עקיבא ורבי טרפון אלא כשרועה כהן דרבי עקיבא סבר דהוה ליה כאחד שהפקיד אצל בעל הבית.
לא נחשדו ישראל על הבכורות פרק כל פסולי המוקדשין ספק בכור שנולד בישראל רב נחמן אמר בעלים מעידין עליו דלא נחשדו אפילו על ספק בכור הנאכל להם ומייתי ראיה ממעשר כדאיתא התם.
כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבים בבכורה ובמתנות פרק ב' במשנה ואם קדם מום עובר להקדשן או הקדישן תמימים ואחר כך נפל בהם מום קבוע ונפדו פטורים מן הבכורה ומן המתנות שם בסיפא דמתניתין ובגמרא מנא ה"מ דת"ר כצבי וכאיל דמוקמי' ליה בספרי דבפסולי המוקדשין שנפדו הכתוב מדבר והקיש הכתוב פסולי המוקדשים לצבי מה צבי פטור מן הבכורה דבקרך וצאנך כתיב אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה דהא אסורי בגיזה כדכתיב בהו תזבח ואכלת תזבח ולא גיזה וכו'.
הלוקח בהמה ממעות מעשר שני בירושלם חייבת בבכורה דאף על גב דממון מעשר שני ממון גבוה הוא כדאיתא בדוכתיה ובכור אינו נוהג במוקדשין כדאמ' לעיל אפילו הכי איפשר דמשום שהוא לקוח בירושלם לצורך אכילה לא הוי כחולין לענין בכורה אבל הלוקח בהמה מפירות שביעית פטורה מן הבכורה משום סחורה שהוא משתכר בבכור ובסוף פרק קמא דבכורות מימרא דרב חסדא וקא פריש טעמא דלאכילה אמר רחמנא ולא לשריפה ואי מחייב בבכור סלקי אימורין לגבוה איסור סחורה באיסורי תורה מדרב' דילמא אתי בהו לידי תקלה ובשביעית הוא דאסור מן התורה כדכתי' לאכלה ולא לסחורה. לקח בכור למשתה בנו פרק ו' דשביעית משנה.
אין שמין בכורות תמימים לישראל אלא בעלי מומין ובזמן הזה שאין לכהנים אפי' תמימים מפני שהם עומדים להאכל במומן כדאיתא בתוספת' פרק ג' דבכורות: