Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אזהרה יד שלא לעבוד ע"ז בדברים שדרכה להעבד בהן שנ' לא תשתחוה להם ולא תעבדם. כל העובד ע"ז כרצונו בזדון חייב כרת דכתיב כי דבר ה' בזה וכו' הכרת תכרת וכו' ובע"ז משתעי ואם יש עדים והתראה נסקל דסקילה כתיבא בהדיא כע"ז ושאר הנסקלין דלא כתיב בהו סקילה גמרי בדמיהם בם מאוב וידעוני ואם עבד בשוגג מביא חטאת קבועה דכתי' וכי תשגו ולא תעשו וכו' ובע"ז משתעי קרא. אין סוקלין ב"ד עובד ע"ז עד שידעו בוודאי שעבד דרך עבודתה שנאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני במה דברים אמורים בשאר עבודות חוץ ממשתחוה וזובח ומקטר ומנסך אבל העובד באחד מארבע עבודות אלו לאחד מכל מיני ע"ז חייב ואעפ"י שאין דרך עבודתה בכך שנא' זובח לאלהים יחרם זביחה בכלל עבודות היתה ולמה יצתה לומר לך מה זביחה מיוחדת שעובדין בה לשם וחייב הזובח לאל אחר סקילה עליה בין היתה דרך עבודתה בזביחה או אינה בזביחה אף כל עבודה שהיא מיוחדת לשם אם עבד בה לאל אחר בין שהיתה דרך עבודתו בכך בין שלא היתה דרך עבודתו בכך חייב עליה למדנו מזבח מקטר מנסך אבל משתחוה שאינו דומה כל כך עבודה לא למדנו ואמרינן פ' ד' מיתות ג' פעמים לא תשתחוה האמורים בתורה למה אחד לעבודה זרה שדרך עבודתה בהשתחואה וא' לעבודה זרה שאין דרך עבודתה בכך וא' לחלק שעל כל עבודה בפני עצמה יתחייב. ספת לה צואה וכ' חייב אף כי אין דרך עבודתה בכך דהוי כעין זריקה אבל שחט לה חגב כי אין דרך עבודתה בכך פטור וכן במחוסרת אבר דלא הוי כעין זביחת פנים. הפוער עצמו לפעור וזורק אבן למרקוליס ומכוין לבזותם מביא חטאת על שגגתו דהוי בכלל כי תשגו וכו'. ע"ז שעובדין אותה במקל שבר מקל לפניה חייב ונאסרה משום תקרובת לע"ז דכתיב ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן וכו' אלמא כל מה דמקרבי קמי' מתסרי מדקרי לי' קרא שקוציהם אבל זרק אינה נאסרת דאינה כעין זריקת פנים. העובד ע"ז מאהבה או מיראה אם קבלה עליו כאלוה חייב סקילה בדיבור לבד על כל מין ע"ז שבעולם דאיתקש קבלת ע"ז עליו לאלוה ואמר לו אלי אתה לזביחה דכתיב וישתחו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל וכו' ואם עבדה דרך עבודתה או בד' עבודות מאהבה או מירא' פטור דלאו לשם ע"ז מכוין. המגפף לע"ז או מנשק ושאר מיני הכבוד עובר בלא תעשה שנאמר ולא תעבדם ודברים אלו בכלל עבודה הן ואעפ"כ אינו לוקה שאינו בפירוש ואם היתה אחת מהן דרך עבודתה חייב משום איכה יעבדון וכו':
אזהרה טו שלא להשתחוות לשום ע"ז אפילו אין עבודתה בכך כדלעיל ישב לו קוץ וכו' מדרבנן: אזהרה טז העושה ע"ז לעצמו אעפ"י שלא עשאה בידו ולא עבדה חייב מלקות שנאמר לא תעשה לך פסל וכל תמונה: אזהרה יז העושה עבודה זרה בידו לאחרים אפילו עשאה לגוי לוקה שנאמר ואלהי מסכה לא תעשו לפיכך העושה ע"ז בידו לעצמו לוקה שתים:
אזהרה יח שלא לעשות צורה לנוי אע"פ שאינה ע"ז שנאמר לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב כלומר צורת אדם של כסף ושל זהב לנוי כדי שלא יטעו הטועים וידמו שהם ע"ז. ואין אסור לנוי לציר אלא צורת אדם בולטת דכתיב לא תעשון אתי קרי ביה אותי. וכן אסור לצור צורת דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות שנאמר לא תעשון אתי אלהי כסף לא תעשו כדמות שמשי שהם אתי במרום ואפילו אינן בולטות. צורת בהמה וחיה ועוף מותר לצור אותן שאינן בכלל המשמשים של מעל' ואפילו היתה צורה בולטת. ואם צר צורת אדם גמור או דמות אחד מהמשמשים של מעלה לוקה: