Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Gifts to the Poor Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מצוה עט להפריש מעשר עני במקום מעשר שני בשנה שלישית וששית מן השבוע דכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו' והנחת בשעריך ובא הלוי וכתיב כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו פירו' שנת המעשר שנה שאין נוהג בה אלא אחד משני מעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניו שהוא מעשר ראשון דכתיב כאן ונתת ללוי את שלו הרי מעשר ראשון לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני וילפינן נמי להא דהקיש הכתוב מעשר ראשון לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק. וסדר תרומות ומעשרות תרומה גדולה ומעשר ראשון וממנו תרומת מעשר ואחר כך מעשר שני ובשתי שנים מעשר עני במקומו כדנילף בדוכתיה בס"ד.
שנת השמטה כולה הפקר ואין בה לא תרומות ולא מעשרות כלל שהרי הוא הפקר לכל [דילפינן בספרי (פרשת ראה) יכול אף שנה שביעית תהא חייבת במעשר ת"ל בשנה השלישית שנה שחייבת במעשר יצאה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר]. והלכה למשה מסיני שיהו מפרישין בארץ עמון ומואב מעשר עני בשביעית ולאו דוקא הל"מ דאין זה מן התורה אלא הלכה קבועה כהלכה למשה מסיני [מיהו בתוספתא (ידים פ"ב) משמע שהל"מ ממש קאמר].
ונותן בעל השדה לכל עני שיעבור עליו כדי שביעה ששיערו חכמים דכתיב ואכלו בשעריך ושבעו ואם היה לו מועט והעניים מרובין נותן לפניהם והם מחלקים ביניהם.
ומעשר עני המתחלק בגורן אין לבעלים בו טובת הנאה אלא העניים נוטלין על כרחו אבל המתחלק בתוך הבית יש לבעלים בו טובת הנאה ונותנו לכל עני שירצה דכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת בשעריך אלמא צריך להניחו בגורן ובאים עניים ונוטלין אותו וכתוב אחר אומר גבי מעשר עני נמי כי תכלה לעשר את כל מעשר וגו' ונתת ללוי אלמא בתוך הבית מחלקו ויש לו בו טובת הנאה כדכתיב ונתת הא כיצד עד הפסח שהוא זמן גשמים ונפסד בחוץ מחלקו בתוך ביתו מכאן ואילך שהוא זמן הקיץ מניחו בגרנות ועניים באים ונוטלין אותו ואם רצה ליתן לעני קרובו או מיודעו יש לו להפריש מחצה אפילו מהגורן ליתנו לו והחצי לאחרים דענייך קודמין.
ב' עניים בשדה אריסות נותנין זה לזה דלהזהיר עני על שלו היינו שלו לחוד אבל הכא הרי הוא שלו ושל חברו.
המקבל שדה לקצור אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני דהא זכה במחובר אבל אמר לו ממה שאתה קוצר אין לו חלק אלא בתלוש וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה ואף על פי ששכחת עומר בתלוש בשעת עימור מ"מ כאן פטור דלא קרינא ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש א"נ משום דכתיב ושכחת עומר בשדה זו שכחת קמה את שיש לו שכחת קמה יש לו שכחת עמרים וזה שאין לו שכחת קמה דאכתי לית ליה מידי עד אחר עימור אין לו שכחת עמרים ואסור במעשר עני שהרי זכה בחלקו שקצר ואין מפרישין מעשר עני אלא אחר קצירה.
המוכר שדהו בפירות והעני מותר בלקט שכחה ופאה ומעשר עני דהא לאו שדהו הוא לוקח אסור דקרינא ביה קצירך אפילו לוה המעות ללוקחה.
מעשר עני לא ניתן אלא לאכילה דכתיב ואכלו בשעריך ושבעו ואין מוציאין לחוצה לארץ דכתיב בשעריך: