Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Kings and Wars Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה ואחר כך מלחמת רשות ע"פ סנהדרין של ע"א וכדילפינן בפ' קמא דברכות וסנהדרין כדכתבינן בהלכות סנהדרין דלמלחמת רשות בעי רשות בית דין של ע"א כששואלין ישראל שאין להם במה להתפרנס משמע דמלחמת מצוה קודמת דאי איכא מלחמת מצוה קמייהו הא איכא להו פרנסה. דרך המלך אין לה שיעור ופורץ לעשותה ואינה עוקם והוי בכלל דינא דמלכותא ומה שכתוב בפרשת מלך:
מצות רמ להחרים שבעה עממים כדכתיב כי החרם תחרימם: אזהרת שנז שלא להחיותם כדכתיב לא תחיה כל נשמה וכל שבא לידו אחד מהם ולא הרגו עובר בלאו זה דכתיב כל נשמה דמשמע אפילו נשמה אחת:
מצות רמא למחות זרע עמלק וכדכתיב תמחה את זכר עמלק וכתיב קמיה והיה בהניח ה' אלהיך מכל אויבך וגו' תמחה דמשמע דאינה נוהגת אלא לימות המשיח לאחר כיבוש: מצות רמב לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק: אזהרת שנח שלא לשכח מעשיו הרעים כדכתיב לא תשכח ומפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב שאסור לשכח איבתו ושנאתו וכדתניא במגילה פרק ב' כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה משמע דהוו ב' מצות עשה ולא תעשה.
כל הארצות שכובש מלך ישראל על פי בית דין אחר שכבש ארץ ישראל הרי הן כארץ ישראל דהוו כיבוש רבים וכדכתבינן בהלכות תרומות פרק קמא.
מותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים: אזהרת שנט שלא לשכון בארץ מצרים כדכתיב לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד ומדדרשינן בירושלמי לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לפרקמטיא ולכיבוש ארצות אחרות משמע דבאיסור הוא השכונה שם ולא ההליכה אף על גב דכתיב לא תוסיפון לשוב בדרך הזה וגו' ואין לוקין על לאו זה כיון שלא עבר בשעת ההליכה אלא כשהוא יושב שם הרי אין כאן מעשה.
אסור לצאת מארץ ישראל אלא לישא אשה או ללמוד תורה או להנצל מן הגוים או לסחורה כדאמרי' פרק קמא דע"ז. השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולים והקבור נתכפר לו כדכתיב וכפר אדמתו עמו: