Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מצוה מ לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים באותו הלילה של ט"ו בניסן שנאמר זכור את היום הזה. ומנין שבליל ט"ו דכתיב והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה בשעת שיש מצה ומרור מונחין לפניך. ואעפ"י שאין לו בן ואפילו חכמים גדולים צריכין לעסוק בהלכות פסח עד חצות דכתיב מה העדות והחקים וגו' וכמו שנלמד גם כן מזכור את היום הזה וגו' דזכור בפה. ואפילו לא שאלו הבנים מצוה להודיעם כל אחד כפי דעתו. ואם לא אמר ופירש טעמי שלשה דברים אלו בפסח שהן פסח מצה ומרור לא יצא ידי חובת סיפור יציאת מצרים. ובכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים שנאמר ואותנו הוציא משם שאף אותנו גאל הקב"ה ועל דבר זה צוה הקב"ה וזכרת כי עבד היית במצרים כלומר כאלו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית וכל זה נכלל במצות סיפור יציאת מצרי' בליל ט"ו לניסן. ומרור אינו מצוה בפני עצמה אלא נכלל במצות הפסח דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו והאידנ' מדרבנן: