Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Marriage Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הארוסה אינה אשתו גמורה מדאוריתא להפרת נדריה בלא אביה עד שתנשא שהוא כניסתה לחופה שיביא אותה לביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו דכתיב ואם בית אישה נדרה דמשמע דכל זמן שהוא בבית בעלה היא ברשותו והוא הנקרא נישואין בכל מקום והבא על ארוסתו לשם נישואין אחר שקדשה משיערה בה קנאה ונעשית נשואה והרי היא כאשתו לכל דבר דומיא דיבמה מה יבמה אית ליה ליבם זיקה בגוה מעיקרא ונקנית בהעראה כדכתיב יבמה יבא עליה אף אשה לבעלה דאית ליה קנין בגוה מעיקרה העראה קונה בה וכשנכנסה לחופה ולא נבעלה דנקניה היינו אם היא ראויה לביאה דחופה קירוב ביאה היא אבל היתה נדה אין חופה קונה בה ועדין היא כארוסה כיון דאין יכול לבא עליה עתה דאין חופה לפסולות ולא מהניא אלא בראויות לביאה דחופה קירוב ביאה היא כדאמר וכתובה מדרבנן ולמאן דסבירא ליה מדאוריתא מפיק ליה מדכתיב כסף ישקול כמוהר הבתולות.
אין מערבין שמחה בשמחה דכתיב מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת.
נותנים לנערה י"ב חדש מיום התביעה לפרנס עצמה ולתקן צרכיה דכתיב ויאמר אביה ואמה תשב הנערה אתנו ימים והיינו שנה דכתיב ימים תהיה גאולתו ולא תימא ימים חדש דכתיב עד חדש ימים דילפינן ימים סתם מימים סתם ולא ימים מימים שנאמר בהם חדש וכל שלא נשאת נראה דאין חייב במזונותיה מדאוריתא אפי' הגיע זמן ולא נשאה משום דשארה דהוו מזונות דומיא דעונתה דלא הוי אלא אחר נישואין: