Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths Chapter 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין מתכפר עון השבועה כלו במלקות או קרבן דכתיב לא ינקה השם אין לזה ניקיון מדין שמים עד שיתפרע ממנו על חלול השם דכתיב וחללת את שם אלהיך אני ה' נאמן ליפרע.
נטל תורה בידו ונשבע בה הרי זה כמי שנשבע במה שכתוב בה דדעתו אאזכרות שבה והוי כנשבע בשם.
עבד שנשבע לא חלה עליו שבועה כיון דאין גופו קנוי לו ונאמר בשבועות לאסור איסר על נפשו מי שנפשו ברשותו יצא עבד שהוא ברשות אחרים ונמצא שנשבע על נכסי אחר.
לא שבועת שוא בלבד אסורה אלא אפילו להזכיר שם מן השמות המיוחדין לבטלה אסור ואף ע"פ שלא נשבע שהרי הכתוב מצוה ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא ובכלל יראתו שלא להזכירו לבטלה ואם טעה והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה כענין שכתוב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו.
וטובה גדולה היא לאדם שלא ישבע כלל ואם עבר ונשבע יצטער ויעמוד בשבועתו דכתיב נשבע להרע דהינו שמצטער ולא ימיר וכתיב בתריה עושה אלה לא ימוט לעולם ויש בהלכות אלו גדרים מדברי סופרים וחייבים אנו להזהר בהם מדכתיב ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי וכתיב לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל: