ספק ספקא נראה דטהור מן התורה אפילו ברשות היחיד דספק טומאה גמרינן לה מסוטה והתם ליכא אלא חד ספקא ואפילו מדרבנן אמרינן דספק ספקא לקולא אלא דבטהרות ויין נסך אחמירו רבנן דרבי אליעזר בספק ספקא וכמו שכתבו התוספות סוף פרק חזקת על מתניתין דפרק ו' דטהרות דמייתי לה התם וכו'.

תשע צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ברשות היחיד ונגע באחד מהם ספק טמא כדתניא בתוספתא דטהרות ומייתי לה פרק כל היד דף י"ח ואף על גב דרובא צפרדעים דאין להם טומאה כיון שיש שרץ אחד ביניהם הוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי ובכתובו' פרקא קמא נפקא לן מדכתיב וארב לו וקם עליו וכדאמ' בדוכתיה אחריני והני ספקו דר"ה תנן להו פ"ו ופרק ה' דטהרות ובתוספ' וכו'.

המוצא מת מושכב לרחבו של דרך והוא שלם ואין לו מקום לעבור חזקתו נגע ואם היה קבר לכל רוחב הדרך הקבר מצרפו אפילו אינו שלם וכדתניא בתוספתא ומייתי לה פרק כיצד צולין דף פ"א ומדכתיב או בקבר ילפינן שכל הקבר מטמא ואפי' ריקם שבו וכמו שפרש"י ז"ל התם וכו'.

שרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את המבוי כדתניא פ' קמא דנדה ופרק דם הנדה ונראה דהוי מדרבנן.

שני רוקים ברשות היחיד מדרבנן ותוספתא היא פרק ה' דמקואות וכו'.

מי שישב ברשות הרבים ובא אחר ודרסו אם רוב העיר טמאים בגדיו מדרס.

מי שאבד לו כלי ומצאו בר"ה וכו' טמא וכו' בתוספתא דטהרות פרק ח' ונראה דהוי מדרבנן וכמו שכתב הרב ז"ל דבשוכח ומניח לא גזרו עליו שאינו מצוי וכו'.

השוטח כלים בר"ה טהורי' ברשות היחיד טמאים וכו' משנה פ"ח דטהרות מדרבנן וכו'.

שוטה אחת בעיר או נוכרית הרוקין שבעיר טמאים כדתנן פ"ה דטהרות ומדרבנן. וכן מי שדרסה אשה על בגדיו ומי שישן ברשות הרבים שם פ"ה וכו' ומדרבנן.

המסוכן ברשות היחיד שם פ"ה ומעשה במסוכן בתוספת' וכו' וטמא שהיה עומד ומדבר: