Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלו דברים שאין נשבעין עליהן מן התורה הקדשות דכתיב כי יתן איש אל רעהו פרט להקדש כסף או כלים פרט לקרקעות ולעבדים שהוקשו להם ושטרות אין גופן ממון ככסף וכלים וכדא' התם פרק שבועת הדיינים גבי שומרין והכא נמי כתיב כי הוא זה דמיירי במודה מקצת וכן שבועה על ידי עד אחד נתמעטו קרקעות וחבריהם כשם שנתמעטו בשבועת שומרים ושבועה מודה מקצת והיינו טעמא משום דכל ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה ואם העידו ב' על שומר חנם שפשע חייב ובקרקעות פטור וכשם שהורע כחן של שנים עדים בתשלומין לגבי שומרים בקרקעות הורע כח האחד לענין שבועה וכמו שהאריך הר"ן ז"ל פרק שבועת הדינים.
טענו כלים וקרקעות אם יש כפירה והודאה בכלים חייב שבועה אף הקרקעות ע"י גלגול.
ענבים העומדות ליבצר וכיוצא בהן הוו כמטלטלין ואם צריכין לקרקע הרי הן כקרקע כיון שצריכות לו. שכירות קרקע אחר הזמן הוי כתביעת ממון.
אין נשבעין על טענת קטן דאיש כתיב בפרשה בשבועת שומרים ומודה מקצת וכן בעד אחד לא יקום עד אחד באיש וכן טענת חרש ושוטה אינם כלום: