Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ישראל שאינו יודע הלכות שחיטה ושחט בינו לבין עצמו ושאלנו לו אם שהה או דרס ותשלום ה' דברים ואמר שלא היה בשחיטתו שום דבר מדברים אלו המפסידים את השחיטה נראה דשחיטתו מותרת מדאוריתא ומדרבנן הוא דאסור משום דהוי קרוב לספק כיון דלא ידע מעיקרא.
כל מומחין שוחטין לכתחלה. חרש ושוטה וקטן ושכור שנתבלבלה דעתו ששחטו שחיטתן פסולה שאין בהם דעת ורוב מעשיהם מקולקלים ואזלינן בתר רובא.
מצא גדיו או תרנגולו שחוט בשוק או באשפה שבבית אסור מספק שמא נתנבל ולכך השליכוהו שם.
שחיטת נכרי אפילו קטן נבלה ולוקה עליה דמדכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו אתה למד שזבחו אסור אפילו לא שחט אלא משהו דבר שעושה אותו נבלה בין בתחלה בין בסוף פסולה. ומומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסיא או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבינו הרי הוא כגוי ושחיטתו נבלה דמומר לע"ז הוי מומר לכל התורה כולה כדילפינן מדכתיב וכי תשגו ולא תעשו וגו' את כל המצות האלה ובעבודה זרה מיירי ומחלל שבתות בפרהסיא שכופר במעשה הש"י ומעיד שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית. שחיטת צדוקים וכיוצא בהם שאינם מאמינים בתורה שבעל פה אסורה מספק שמא נבלו אלא א"כ שחטו בפנינו שאז מותרת שחיטתם.
נחירה או שחיטה שלא כהלכה הותרה במדבר ולא נצטוו לשחוט כהלכה אלא שלמים במשכן כדכתיב איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור וגו' ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו' וזבחו זבחי שלמים לה' ונצטוו כשיכנסו בארץ שתאסר הנחירה ולא יאכלו חולין אלא בשחיטה כהלכה וישחטו בכל מקום לעולם חוץ לעזרה שנאמר כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וזבחת מבקרך ומצאנך אשר ה' אלהיך נותן לך וזו היא המצוה הנוהגת לדורות לשחוט ואח"כ יאכל: