Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 19
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל כלי המלחמה שהן דרך מלבוש ככובע אם יצא בהן בשבת פטור דכל דרך מלבוש לא הוי משוי דלא גמרי' ממשכן אלא הוצאה דלאו דרך מלבוש וכל שאין דרך מלבוש כגון רומח וסייף הרי זה חייב דהוי משוי.
טבעת שיש עליה חותם מתכשיטי האיש ושאין עליה חותם מתכשיטי האשה ולא מתכשיטי האיש לפיכך אשה שיצאת כשיש עליה חותם ואיש שאין עליה חותם חייבים דלאו מלבוש דתכשיט נינהו לתרוייהו ולאו שלא כדרך הוצאה היא אע"ג דאפקי' באצבעיה דלפעמים נותן לה הטבעת להצניעיה והיא מנחתה באצבעיה עד שתצניענה וכן האשה נותנת טבעתה להוליכה לאומן לתקנה ומניח אותה באצבעו עד חנות האומן ונמצא שהוציאו כדרך המוציאין ולפיכך חייבים.
אשה שיצאה במחט נקובה כדרך הוצאה חייבת והאיש פטור ואיש שיצא במחט שאינה נקובה חייב והאשה פטורה מפני שהיא תכשיטיה זה הכלל כל היוצא בדבר שאינו מתכשיטיו ואינו דרך מלבוש והוציאו כדרך שמוציאים אותו דבר חייב דמשוי הוי.
היוצא בטלית מקופלת ומונחת על כתפו חייב דלאו תכשיט הוא הכי ולאו דרך מלבוש הוא ודרך הוצאה היא על הכתף. היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה חייב דאותם החוטין לא בטילי ולאו תכשיט ודרך מלבוש נינהו כיון דאינה שלמים והוציאם כדרך שמוציאים אותו כל שלא הוציא כדרך המוציאים אע"פ שיצא דרך אומנותו פטור.
הזב שיצא בכיס שלו חייב מפני שאין דרך כיס זה להוציאו אלא בדרך הזאת ולאו תכשיט ולאו דרך מלבוש הוי כיון דלאצולי טינוף הוא דכל אצולי טינוף משוי הוי: