Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין עושין סחורה בפירות שביעית דדרשינן לכם לאכלה ולא לסחורה דלכם לכל צרככם היינו דומיא דאכילה דהנאתו וביערו שוה יצאו עצים וכו' אבל סחורה ממילא אימעיט דכתיב לאכלה ולא לסחורה כדאמר'. ויכול למכור מעט והדמים הם כפירות שביעית וילקח בהם מאכל ויאכל בקדושת שביעית והפרי הנמכר הרי הוא בקדושתו כשהיה דכתיב קדש לומר שתופס דמיה וכתיב תהיה לומר בהוייתה תהא. ולוקח ירקות שדה ומוכר וצובע בשכר הוי סחורה.
וחמור שביעית מהקדש [דהקדש] יוצא לחולין בפדיון דכתי' ופדה בערכך ושביעית אינה יוצא דכתיב כי יובל היא קדש תהיה לכם מה קדש תופס דמיו כדילפינן אף שביעית תופסת דמיה אימא יוצאת לחולין כהקדש ת"ל קדש תהיה לכם בהויתה תהא לעולם נמצאת אומר האחרון נתפס בשביעית והפרי עצמו הוא כמו שהיה דבפירות גופיהו כתיב תהיה בהוייתו תהא וחילופיהם נתפסים כהקדש דכתיב בהו קדש ויוצאין לחולין נמי כקדש וצריך לבער פירות הראשונות של שביעית והאחרונות שנשארו מותפסים בקדושת שביעית ואין עושין משניהם מלוגמא ולא מפסידין אותן כשאר פירות שביעית דהא בהוייתן יהו דרשינן דמשמע כל חומרא דהוה בהו קודם ופירות אחרונות נמי ילפינן דתופס דמיו דמשמע כל קדושה שבראשונים ולכך הוו כשאר פירות שביעית שלא נפדו.
ואין שביעית מתחללת אלא דרך מקח שמוכרה זה לחברו אבל לא על ידי חילול לומר הרי פירות הללו מחוללין על מעות האלו כדרך שפודין הקדשות דכתיב בשנת היובל הזאת ושביעית ויובל חדא היא דאין יובל נוהג אלא אם כן יש עמו שביעית וסמיך ליה כי תמכרו ממכר לעמיתך ודרשי' סמוכים למימרא דלא שייך בפירות לתפוס קדושת הדמים אלא על ידי ממכר ובפירות שביעית עצמן הוא דאמרינן דרך חילול לא דרשינן סמוכים אבל פרי שני מתחלל בין דרך מקח בין דרך חילול דהוי כקדש דמיניה ילפינן דתופס דמיו.
דמי שביעית אין פורעין מהם את החוב וכל שפוטר עצמו מממון בפירות שביעית הוי כפורע חוב דאסור משום סחורה וכן אין לוקחין מה שאינו לאכילה ואין סכין כלים ועורות בשמן של שביעית ואם לקח או סך יאכל כנגדן כשיעור אותן דמים יקנה צורך אכילה לאכול בתורת שביעית ונראה דלא מיתפיס קדושת שביעית אלא מידי דבר אכילה או דמי לא כפירות שביעית עצמן דאינן נוהגין אלא במידי דהנאתו וביעורו שוין אבל לקח עבדים או בהמה טמאה אף על גב דאיסורא מדאוריתא שעשה סחורה אבל לא איתפיסו כדאמר' ויאכל כנגדן נראה נמי דהוי דרבנן. ואין נותנין אותן לאומנים בשכרן שאין פורעין חוב מדמי שביעית כדאמר' ומי שנתנו לו פירות שביעית או נפלו לו בירושה אוכלן כפירות שאוסף אותן הוא בעצמו מן השדה דפירות שביעית גופייהו הוא דאית בהו קדושת שביעית לכולי עלמא ל"ש אוספם הוא או לא: