הנודר מנחה מאפה תנור לא יביא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ויורות הערביים דכתיב קרבן מנחה מאפה תנור למעוטי כל הני.

אמר הרי עלי להביא במרחשת והביא במחבת או איפכא מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא דאימא לא לשם נדרו הביאה אלא נדבה אחרת היא אבל היה עשרון סלת מונח לפניו ואמר זו להביא במחבת והביא במרחשת או איפכא הרי זו פסולה דכיון דקבעה לכלי שהזכיר בה אין יכול לשנותה וכן כל כיוצא בו אמר הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביאן בשני כלים או איפכא מה שהביא הביא דאימא נדבה אחרת היא וידי חובתו לא יצא כיון שלא הביא כמו שנדר דכתיב כאשר נדרת לה' אלהיך. אמר אלו להביא בכלי אחד והביא בב' או איפכא פסולין כיון שקבע בהו כלי אחד והביא בב' הפריש שני קומצין והוא לא נדר אלא א' ועוד דמנחה חסרה היא בכל כלי וכלי והיכא דנדר בב' כלים והביא בכלי אחד הויא מנחה יתירא ומיעט בקומץ שלא קמץ אלא אחד והוא נדר לשם שתי קמיצות לא קבע בהם כלי בשעת הנדר אלא בשעת הפרשה הפרישן בשני כלים וחזר והביאן בכלי אחד הרי אלו כשרים דכתיב כאשר נדרת כמו שאמרת בשעת נדר קיים דבריך ולא כאשר הפרשת דבשעת הפרשה לא קבעה אמר הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחת והביאן בשני כלים אמרו לו בכלי אחד נדרת הקריבם בשני כלים פסולים דהוה ליה למימר אנא לשם נדר אחרינא מייתינא ליה הקריבם בכלי אחד כשר דהוי כמו שנדר. אמר הרי עלי להביא בב' כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני כלים נדרת והקריבן בשני כלים כשרים בכלי אחד הוי כשתי מנחות שנתערבו דאם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשרות ואם לאו פסולות והא דאמרינן לעיל אלו בשני כלים והביאן בא' פסולין היינו כגון דאין יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה.

אמר הרי עלי מנחה יביא אחד מחמשת מיני מנחות ולא מנחת נסכים דמסתמא דעתו אמנחות המפורשות ורגילות לבא בפני עצמן ולא בגלל זבח אמר הרי עלי מנחות יביא ב' מיני מנחות מחמשתן אמר מין מנחות יביא ב' מנחות ממין אחד מיני מנחות יביא ב' מנחות מב' מינים וכן מיני מנחה יביא ב' מינין דכולהו מנחות נמי מנחה מקריין דכתיב וזאת תורת המנחה דקאי אכולהו מנחות קבע נדרו במין אחד מהם ושכח יביא חמשתן לקיים נדרו.

אין היחיד מביא מנחה בכלי אחד יותר מששים עשרון ואם נדר יותר מביא ששים בכלי אחד והשאר בכלי שני דכתיב וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה אמרה תורה הבא מנחה שיכולה ליבלל ואף על פי שאין הבילה מעכבת כדאמר' לעיל לא בלל כשר אמרו חכמים כל הראוי לבילה אין הבילה מעכבת בו דאפילו לא בלל כשר וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו דכתיב בלולה כדאמר'.

אמר הרי עלי קכ"א יביא ק"כ בשני כלים בשוה ואחד בכלי שלישי אמר עשרון יביא עשרון אחד עשרונות יביא שתים דמיעוט עשרונות שתים. פירש ושכח כמה פירש יביא ס' עשרון בכלי אחד דאי בציר מהכי נדר השאר יהא נדבה והוי כנדר קטן והביא גדול ובטפי ליכא לספוקי דאין מנחה יחידית יתירא על ששים עשרון שכח כמה עשרון פירש ובאי זה מין קבעו מביא ששים עשרון מכל מין מחמשתן כיון דאינו יודע אי זו מהם פירש והוי נמי כנדר קטן והביא גדול.

קבע נדרו ושכח כמה עשרונות נדר ובכמה כלים נדר הרי זה מביא מאחד ועד ששים בששים כלים עשרון בכלי אחד וב' עשרונות בשני וג' בשלישי עד שיהא האחרון ששים בכלי אחד ואם שכח באי זה מין קבע מחמשת מיני מנחה מביא על סדר זה מכל מין ס' כלים נמצא מביא מכל מין [אלף ושמונה מאות ושלשים] (אתת"ל) עשרון אפילו לרבנן דרבי דכיון דלא ידע כמה עשרונות ובכמה כלים ובאי זה מין מנחה בעינן כל הני לצאת ידי נדרו.

האומר הרי עלי מנחת שעורים או מנחת חצי עשרון או מנחה בלא שמן ולבונה הרי זה פטור שלא התנדב דבר שכמוהו מקריבין דאין מתנדבין שעורים ולא חצי עשרון כדילפינן לעיל דאין מנחה פחותה מעשרון ובלא שמן ולבונה וכיון דאמר מנחת שעורים לא נתחייב במנחה כלל ואפילו היה אומר אלו הייתי יודע הייתי נודר כדרך המקריבין נראה לדעת הרב ז"ל דלא היה חייב כיון דאמר מנחת שעורים בסמיכות אבל אמר הרי עלי מנחה מן השעורים או אפילו מן העדשים דליכא דטעי אם אמר לא נדרתי אלא על דעת שמותר להקריב כזה ואם לא כך לא הייתי נודר הרי זה פטור אף על גב דאמר הרי עלי מנחה כיון שפירש דבר שאין מתנדבין ואם אמר אלו הייתי יודע שאין מתנדבין כך הייתי נודר כדרך שמקריבין הרי זה חייב כדרך המקריבין כיון דאמר הרי עלי מנחה ואח"כ פירש.

וכן אם נדר עשרון ומחצה מביא שנים כיון דאמר אלו הייתי יודע הייתי נודר כדרך המתנדבין ולא מצי פטר נפשיה באחד דמתנדבין כיוצא בו דעל החצי הוא שאמר אלו הייתי יודע ומשום הכי מביא ב' כדאמ' ואם לא הזכיר שם מנחה כשאמר הרי עלי קמח או חצי עשרון הרי זה פטור כמי שלא נדר מעולם דאף על גב דאמרינן דאפילו הזכיר שם מנחה אלא שהזכירה דבוק לשעורים דפטור אפילו הכי אשמועינן הכא דבלא הזכיר כלל נמי פטור דלא תימא כיון שאמר הרי עלי נתחייב במנחה כיון שפי' אחר כך קמח או חצי עשרון שהם ממין הדברים שמקריבין מהם אלא שהם אינם ראויים להקרבה והוה ס"ד דעדיף מהיכא דמזכיר מנחה דבוק לשעורים קמ"ל הרב ז"ל דלא עדיף דהא לדעת הראב"ד ז"ל נראה דבהאי נמי מהני בדיקה אי אמר אלו הייתי יודע הייתי מתנדב כדרך המתנדבין ואף על גב דלא הזכיר מנחה כלל כיון דאמר הרי עלי וכן אמר הרי עלי תודה בלא נסכים פטור ואם אמר אלו הייתי יודע וגו' חייב.

האומר הרי עלי לחמי תודה יביא תודה ולחמה דאדם יודע דאין לחם בלא תודה ובכולהו איחייב אלא שהזכיר סוף הקרבן אמר הרי עלי לחם לפטור תודתו של פלוני יביא לחם תודה עם תודתו של חברו דאף על גב דאין לחם בלא תודה כיון דחברו מייתי תודה והוא נדר הלחם לא מייתי הוא תודה כיון שפי' לחם לתודתו של פלוני כדאמר'.

מתנדב אדם או נודר יין בפני עצמו כדאמר' לעיל אבל אין מתנדבין לוג ולא שני לוגין ולא חמשה דאין בנסכים לא לוג ולא שנים וכמו דאמרן לעיל דבר שאין כדרך המקריבין אינו נדר הכי נמי הכא כיון דלא מצינו מנחת נסכים של לוג ולא שנים והיינו בנדבה כמו שיש לפניו לוג או שנים ואמר הרי אלו לנסכים כיון דלא מצינו נסכים בהאי שיעורא לא מידי קאמר אבל אמר הרי עלי לוג או שנים יביא שלשה דחזו לכבש וארבע חזו לאיל וששה לפר ושבעה לכבש ואיל ושמנה לשני אילים ותשעה לפר ולכבש אי נמי לשלשה כבשים עשרה לפר ולאיל י"א ב' אילים וכבש וכן לעולם ובחמשה אף על גב שהיו לפניו ואמר הרי אלו לנסכים ישלים לששה כיון דקבען לקרבן דארבעה ראויים לאיל אבל אחד או שנים פטור שאינם ראויים כלל לא הן ולא מקצתן והיינו בנדבה כדאמר' ולדעת הרב ז"ל נראה דאפי' בנדר פטור ואיפשר לומר לדעת הרב ז"ל דבחצי עשרון הוא שנתחייב בעשרון משום דמקצת עשרון קרב בחביתי כהן גדול חצי בבקר וחציו בערב ומשום דמביאו שלם וחוצהו אם נדר חצי יביא אחד שלם כדאמר' אבל לוג אחד או ב' שאין ראויין כלל לא הן ולא מקצתן פטור אפילו אמר הרי עלי לדעת הרב ז"ל כדאמר'. ואין מתנדבין ונודרין פחות מלוג אחד שמן שאין מנחה פחותה מלוג שמן לעשרון כדילפינן לעיל ואם אמר חצי לוג שמן דרך נדבה פטור ואם דרך נדר לדעת הרב ז"ל נמי פטור כדאמ'.

נדר סתם יין לא יפחות משלש לוגין שהם נסכי כבש דכתיב אזרח ללמד שמתנדבין יין ובציר משלש לוגין לא חזי ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף ת"ל יהיה משמע יהיה לכם עוד נסכים יכול יפחות תלמוד לומר ככה. נדר שמן לא יפחות מלוג שהוא לעשרון סלת דאין נסך פחות מכבש ולא מנחה פחות מעשרון דכתיב קרבן מנחה מלמד שמתנדבין שמן במנחה ודון מינה ומינה מה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין ומה מנחה בלוג אף שמן בלוג כדאמר'. פירש ושכח כמה לוג נדר מן היין ומן השמן יביא קרבן מנחה לוג וקרבן מנחה יין שהוא נסכי קרבן המרובה שבכל ימות השנה והוא יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת דמסתמא לא נדר נסכים יותר ממה שמקריבין ביום מרובה: