הבהמה והמטלטלין נקנין במעות דין תורה כדאמ' רבי יוחנן פרק הזהב דמ"ז דבר תורה מעות קונות ולאו מקרא יליף אלא מסברא בעלמא דבדין הוא שיהו קונות כיון שרוב הקנינים נעשים בכסף וכתב רש"י ז"ל ריש פרק שני דבכורות דכתיב ונתן הכסף וקם לו וגמרינן הדיוט מהקדש והרי"ף ז"ל כתב אם גופו קונה ממונו לא כל שכן כדאמרינן ריש פרק ב' דבכורות וחכמים תקנו שלא יקנו המטלטלין אלא בהגבהה או במשיכת דבר שאין דרכו להגביה כדאמרינן פרק הספינה. ואם יש במשיכה טורח בספינה תקנו מסירה והגבהה ומשיכה ומסירה כולהו מדרבנן.

המקנה קרקע ומטלטלין כאחד כיון שקנה קרקע נקנה המטלטלין ואם אינם צבורים בעיא דלימא ליה קני להו אגב אמות קרקע כדילפינן פרק קמא דקדושין דף כ"ו לנכסים שאין להם אחריות שנקנין עם שיש להם אחריות דאמר קרא בבני יהושפט ויתן להם אביהם מתנות רבות וכסף וזהב ומגדנות עם ערים בצורות ביהודה ואפשר דהלכתא גמירי לה ואסמכוה אקרא כדאמרינן בעלמא קרקע לאחד ומטלטלין לאחד הוי בעיא דלא איפשיטא אי קני אחד מטלטלין או לא.

המקנה עבדים וקרקעות החזיק בקרקעות לא קנה עבדים אפילו אמר ע"ג קרקע עד שיהיו בתוכה כדאמר פרק קמא דמסכת קמא דף י"ב משום דהוו מטלטלי דניידי לדעת עצמם. מטלטלין שעל גבי העבד כפות נקנין בחזקת העבד כדאיתא נמי התם דדמי לחצר וקניא ליה וכן כלים שעל גבי הבהמה כפותה נקנין עמה במשיכתה כדאמ' פרק קמא דמציעא.

עציץ נקוב הוי טלטל וזרעים שבו הוו כקרקע לענין כל העומד לתלוש כתלוש דמי כדאמרינן לעיל: