Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עדים שראו את החדש הרי אלו הולכים לב"ד להעיד ואפילו היה שבת. שנא' אשר תקראו אותם במועדם ואיתקש ראש חדש למועד דכתיב מועדיכם ובראשי חדשיכם א"נ דכתיב קרא עלי מועד דתמוז דשילוח מרגלים מלויי מלייה וכלו מ' בט' באב ויום עיבור החדש קרי מועד הזהיר שלא יעבור המועד של זמן קריאתם מקרא קדש היינו קידוש בית דין וכל מקום שנאמר מועד הוא דוחה את השבת. ומן התורה מחללין השבת על כל החדשים כדילפינן דאיקרי מועד וכן העדים המזכים אותם מחללים השבת כיון שאם אינם מכירים אותם אינם מקבלים עדותם הם עיקר העדות והוו בכלל קרא דאשר תקראו אותם וגו' וכמו שא' שראה את החדש הולך ומעיד דשמא ימצא אחר שיעידו עמו כן ההולכים לזכותם אפילו אחד ילך לזכות דשמא ימצא אחר שיצטרף עמו. כל מי שיראה החדש ויהיה ראוי להעיד ויהיה בינו ובין מקום ב"ד פחות מיום אחד מצוה עליו לחלל ואפילו ראהו גדול ואפילו בחילול שבת מלבד ההילוך דכיון דילפינן דדוחה שבת מה לי בהילוך מה לי בדברים הצריכים וכל יום שלשים מקבלים עדות החדש מדאוריתא דהיינו מועדו. אין מחללין שבת לקיים את הר"ח לשלוחין עד שיתקיימו המועדות בזמנן שנאמר אשר תקראו אותם על קריאתם אתה מחלל ואי אתה מחלל על קיומן ויוצאין לשלוחי בית דין להודיע יום שקבעו בו ר"ח מפני תקנת המועדות מדאוריתא דכיון דילפינן דאי אתה מחלל על קיומן משמע דבלא חילול צריכין לקיימן למועדות בזמנן כדכתיב במועדם והיינו בשלוחין ואין יוצאין עד שישמעו מפי ב"ד מקודש כדכתיב אשר תקראו אתם ברישא והדר במועדם דהיינו יציאת השלוחין וכל מקום שהיו השלוחים מגיעים היו עושים יום טוב יום אחד כמו שכתוב בתורה כיון שידעו יום קיבוע החדש ובמקומות שאין שלוחין מגיעים עושים שני ימים מספק דהוי ספקה דאוריתא. ואפילו אחד נאמן להעיד שקדשו בית דין את החדש דכל מילתיה דעבידה לאיגלויי לא משקרי בה אנשי ונחשב בכל מקום בעדות גמורה ואפילו מדאוריתא והכתוב מסרו לחכמים לדעת אי זהו דבר מפורסם וניכר שהן דברי אמת שיהא חשוב בעדות כל שלא באו עדי הכחשה וכמו שכתב הרא"ה ז"ל ביבמות פרק האשה.
בית דין שעיברו את החדש ואחר כמה ימים באו עדים שראו את החדש בזמנה שהוא ליל שלשים אם כוונו עדותן מקדשין אותו וחוזרים ומונים מיום שלשים דכיון דראו אותה בזמנה חייבים לקדש יום שלשים דכתיב החדש הזה וגו' כזה ראה וקדש והא דכתב הרב ז"ל ריש פרקה דאם יש בין העדים וב"ד יותר מיום ולילה לא ילכו שאין עדותן מועלת שכבר נתעבר החדש היינו עצה טובה לעדים שלא ילכו כיון שכבר נתעבר החדש ולא נתחייבו ב"ד לקדשו כיון שלא באו עדים אבל אם הלכו לב"ד והעידו פשיטא שמקבלים עדותן כדהכא ולתירוץ המפרש ז"ל קשיא לי דלא קאמר שאין עדותן מועלת מפני שכבר נקרב הקרבן אלא שכבר נתעבר החדש: