Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Slaves Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ישראל שבא על שפחה כנענית הוולד כנעני לכל דבר כדילפינן ס"פ האומר בקידושין דולדה כמותה מדכתיב בשפחה כנענית שייחד לעבד עברי האשה וילדיה תהיה לאדוניה דהוולד כמותה ולא יצא חפשי עם אביו.
הקונה עבד כנעני מישראל או מאי זה גוי שיהיה וכן גר תושב וגוי יש לו למכור עצמו לישראל והרי הוא עבד כנעני לכל דבר וכן מוכר בניו ובנותיו וכל אחד מהם הוי עבד כנעני לכל דבר כדכתיב מהם תקנו עבד ואמה וגו' וכתיב בתריה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו ממשפחתם וגו'.
אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הבן הוא עבד כנעני אבל העבד שבא על אחד מן האומות אין הבן עבד כדתניא פרק האומר דף ס"ז מנין לאחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שאמר הכתוב עליהם לא תחיה כל נשמה והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד דשדינן ליה בתר זכר ומותר להחיותו דכתיב וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו ולעיל מיניה כתיב ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם שאינם משבעה אומות מהם תקנו עבד ואמה וסמיך ליה וגם מבני התושבים כלומר לא משאר אומות לבדם שאין בהם מערבוב ז' אומות אלא אף מבניהם שמולידים אותם תושבים הבאים לגור עמכם מן הכנענית מהם תקנו שלידתן בארצכם דהיינו אמותיהם ולא מן הגרים בארצכם שהולידו בני ארצכם במקומות אחרים מבנות שאר אומות כך פי' רש"י ז"ל ונראה שהרב ז"ל היה לו נוסחא אחרת בזאת הבריתא וממנה הוציא דין זה. עבד הנלקח בדיני המלך הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר.
גוי שקנה גוי לעבדות לא קנהו אלא למעשה ידיו ואם מכרו לישראל גופו קנוי לישראל כדאמר ריש לקיש פרק השולח דף ל"ז מנין לגוי שקונה את הגוי למעשה ידיו שנאמר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וריבויא הוא האי מהם תקנו דהא כתיב לעיל מיניה מהם תקנו עבד ואמה וכתיב בתריה וגם מבני התושבים הגרים עמכם ולשתוק אלא למאי כתב מהם תקנו לומר אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם את אחד מכם ולא הם קונים זה מזה לגופו אלא למעשה ידיו דכיון דגוי קונה ישראל למעשה ידיו כדכתיב וכי תשיג יד גר ותושב וגו' או לעקר משפחת גר כ"ש דגוי קונה חברו למעשה ידיו:
מצות רי להשתעבד בעבד כנעני לעולם והמשחררו עובר בעשה כדכתיב לעולם בהם תעבודו ומותר לשחררו לדבר מצוה וכדאמר' התם פרק השולח לעולם בהם תעבודו ר' עקיבא אומר חובה ור' אליעזר נמי אומר חובה ואפילו לשחרר עבדו להשלים לעשרה כדאיתא התם משום דמצוה שאני.
יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך כדמסקי' פ"ק דגיטין וכדמשמע קרא דלעולם בהם תעבודו ולא חייבו מזונות ומותר לרדותו בפרך דדוקא בעבד עברי אזהר רחמנא ואע"פ כן מדת חסידות להיות רחמן ורודף צדק: