כיצד מלקין המחוייב כפי כחו דמדכתיב כדי רשעתו במספר כלומר שלא ילקה בלא שיעור אלא במנין ידוע כפי מה שיוכל לסבול שנאמר כדי רשעתו במספר ואחר כך אמר ארבעים יכנו שאין מוסיפין על הארבעים אפילו היה בריא כשמשון ודרשינן במספר ארבעים מנין שהוא סמוך למ' כרבנן דמתני' דכ"ב דרשינן כמאן דכתיב במספר ארבעים מנין שסוכם את הארבעים דמדלא כתיב יכנו ארבעים במספר אלא במספר ארבעים יכנו שמעינן דהכי קאמר מנין הסוכם את הארבעים שהוא חשבון המשלים סכום של ארבעים שגורם לקרות אחריו ארבעים והינו ל"ט.

אין אומדין אלא במכות הראויות להשתלש כדתנן התם משום דבעינן שליש מלפניו ושני שלישית מאחוריו ולכן אם אמדוהו לעשרים אינו לוקה אלא י"ח אמדוהו לקבל ארבעים או י"ח ומשהתחיל ללקות ראוהו חלש אינו לוקה יותר דכיון דנתבזה בב"ד ולקה קצת סגי ליה בהכי אבל אמדוהו וראו בב"ד שאינו יכול לקבל כלום לא מיפטר אלא לוקה לאחר זמן וכן אמדוהו לי"ב ואח"כ ראו שיכול לקבל יותר פטור דכיון דלקה הוי ביזיון ב"ד להחזירו כדפי' רש"י ז"ל אמדוהו לקבל היום י"ב ולא לקה עד למחר ויכול עתה לקבל י"ח אינו לוקה אלא י"ב דכיון דליומיה דאמדוהו לא היה יכול לקבל יותר הוי אומד אבל אמדוהו לאחר זמן לא הוי אומד אלא כפי מה שיוכל לקבל באותו יום וכדתניא התם. אמדוהו אומד אחד על ב' לאוין לוקה ופטור והינו כשאמדוהו ליותר מל"ט ואם לאו לוקה ומתרפא וכדתנן התם דעד ל"ט חשבינן ליה משום חד לאו.

מי שנתקלקל מכח ההכאה אפילו במי רגלים אין מכין אותו יותר דכתיב ונקלה אחיך לעיניך כיון שנקלה פטור אבל נתקלקל מן הפחד קודם ההכאה הרי זה לוקה דכתיב והכהו ונקלה שנקלה לאחר מכה. אמדוהו לב' מלקיות ונתקלקל בין בראשונה בין בשניה פטור כיון דאמדוהו בבת אחת ואם נפסקה הרצועה בשניה פוטרין אותו דהא נקלה וכדתניא התם דף כ"ג ורש"י ז"ל פי' ענין אחר. כפתוהו על העמוד ללקות וברח פטור כדאמר שמואל התם והיינו טעמא שכבר נקלה.

כל מי שלקה חזר לכשרותו דכתיב ונקלה אחיך לעיניך כיון שנקלה הרי הוא אחיך וכן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתן כדכתיב ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא אחיך וכדתנן התם וכדנילף לקמן פרק י"ח.

כ"ג שלקה חוזר לגדולתו וראש ישיבה אינו חוזר להיות אפילו כשאר סנהדרין שמעלין בקדש ואין מורידין: