Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Tithes Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אינו חייב להפריש מן התורה אלא גומר פירותיו לאוכלן לעצמו אבל גומרן למוכרן פטור מן התורה דכתיב עשר תעשר ואכלת. ולוקח נמי פטור מן התורה דכתיב תבואת זרעך ולא לוקח ואם נגמרו ביד לוקח חייב לעשר מן התורה דקרינא ביה תבואת זרעך כיון דמירחינהו לוקח.
ואין הפירות חייבים במעשר עד שיגדלו ויעשו אוכל דכתיב מזרע הארץ מפרי העץ עד שיהא פרי וכתיב נמי עשר תעשר את כל תבואת זרעך עד שיעשה תבואה וקודם עונה זו מותרין דאינם ראוים לאכילה עד שיגיעו לעונה המפורשת בכל אחד מהם למעשרות.
המקדיש פירותיו המחוברין ופדאן עד שלא באו לעונת המעשרות חייבין במעשר דהא הוו תבואת זרעו אבל פדאן לאחר שבאו לעונת המעשרות ביד הגזבר פטורין שבשעת חובתן שהגיע עונתן היו של הקדש וזרעך קאמר רחמנא ולא של הקדש: