Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vessels Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כשם שמציל צמיד פתיל באהל המת כך מציל באויר תנור כדתניא בת"כ מכל האוכל ולא כל האוכל פרט למוקף צמיד פתיל בכלי חרש ונתון לתוך התנור ואין צמיד פתיל לטומאה שהיא כלי בתוך כלי חרש כדמשמע במתניתין דפ"ח דכלים וילפינן לה פרק בהמה המקשה מטומאה רצוצה דבוקעת ועולה עד לרקיע אלמא אפילו בליעת קרקע אינה מעכבת וכל שכן בליעת כלי טומאה מובלעת בדבר אחר שנכנסה לאויר התנור טמאהו כדתנן פרק ח' ופ"ט גבי טבעת המובלעת בלבנה ותרנגול שבלע שרץ ומת דאם הוא חי הבלוע בחי מציל כדרך שמציל באהל המת כדילפינן פרק בהמה המקשה דף ע"א טומאה בלועה שאינה מטמאת מדכתיב והאוכל מנבלתם יכבס בגדיו ואפילו היא במעיו שלא נתעכלה וטהרה בלועה דאינה מקבלת טומאה מק"ו דכלי חרס מוקף צמיד פתיל שאינו מציל על הטומאה שבתוכו מלטמא כדילפינן לעיל ואפ"ה מציל על טהרה שבתוכו מלטמא אדם שמציל על הטומאה כו' אינו דין שיציל על טהרה ובלוע דלמטה דרך בית הרעי ילפינן בק"ו מלמעלה דאינו עושה עיכול עד שיורד למטה דמציל למטה שעושה עיכול אינו דין שיציל ובלוע בבהמה ילפינן בק"ו מבלוע באדם דמטמא מחיים ואפ"ה מציל ק"ו לבהמה שאינה מטמאה מחיים כדאמרינן התם ודוקא בבלוע בתוך החי הוא דילפינן דמציל אבל בלוע דמת או בדבר אחר אינו מציל כדאמרינן ודוקא בלוע בתוך הגוף ודומיא דאוכל נבלה אבל בלוע בתוך פיו וכיוצא בו אינו מציל לא לטומאה ולא לטהרה כדתניא בתוספתא פרק ששי ופרק יוצא דופן וכן בלוע שאינו עומד בפני עצמו אלא הוא מובלע ומפוזר בדבר שהוא בו כגון ספג ולפת וגמי וחרסין דפ' ט' דכלים כיון שסוף המשקה לצאת מטמאים את התנור מדרבנן ואם הם משקין טמאין שהן אב הטומאה כמי רגלים של זב ושל זבה התנור טמא מן התורה וריבה הכתוב בהם מעינות לטמא אדם וכלים וכדאמרי' פ' האשה בנדה דמייתי התם מתניתין דחרסית וכו'.
כלי חרס שחלקו במחיצה אין המחיצה מצלת על מה שחוצה לה דאין דרך בני אדם לחלק כלי חרס וכדתנן ריש פרק ח' דדוקא באהל הוא שמצלת המחיצה כדתנן פרק ט"ו מאהלות וילפינן לה.
כלי חרש שיוצא שפתו חוץ מן הכלי האחר שמונח בו אפילו שהטומאה או האוכלין שבו מכוונין בתוך הכלי חרש האחר אין כאן טומאה כדכתיב כל אשר בתוכו יטמא ולא שבתוך תוכו והיינו כששפת הפנימי בחוץ דאם כולו הוא בפנים הרי כולו אויר אחד וחד תוך הוא ואם יש נקב בפנימי אינו מציל כדכתיב כל אשר בתוכו יטמא והרי הוא בתוכו על ידי הנקב ואם סתם הנקב מצילו בצמיד פתיל של כלי חרש שמציל על האוכלין שלא יטמאו ואין מציל כששפתו לחוץ אלא כלי שיש לו תוך משום דדרשינן ולא תוך תוכו. אבל עור וכיוצא בו שהיה שקוע לאויר כלי חרס וקצותיו בחוץ הוי כמונח באויר כלי חרש כיון דאין לו תוך כדאמרינן.
כלי חרס הכפוי על פי כלי חרש אחר אף על פי שאויר שניהם מעורב לא חשיב אחד תוך חברו ואם טומאה בא' מהם לא נטמאו האוכלין שהן בשני דלא הוו תוך הכלי: