Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל זמן שלא נמחקה מגלתה אין כופין אותה לשתות אם אמרה איני שותה או שלא רצה בעלה להשקותה ואסורה עליו לעולם דמדכתיב קרא יתירא והשקה את המים בתר דכתיב וכתב ומחה וכו' ואחר ישקה את האשה את המים לרבות שאם אמרה איני שותה לאחר שנמחקה המגלה שמערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה משמע דקודם שנמחקה אין כופין אותה לשתות. וכן אם בעלה בעלה אחר שנסתרה אינה שותה ואסורה עליו דכתיב אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה נטמאה ונטמאה וי"ו יתירא דאסורה לבעל ולבועל קודם שתשתה א"נ דכתיב איש איש ב' פעמים וכתיב ונקה האיש מעון דכשהוא אינו מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו ולכך לא תשתה.
ואלו שאינן ראויות לשתות אפילו רצתה היא והוא ארוסה ושומרת יבם אשר תשטה אשה תחת אישה תחת פרט לארוסה ושומרת יבם שאינה תחת אישה תשטה אשה פרט לקטנה תחת אישה פרט לאשת קטן ואשת אנדרוגינוס שאינו אישה ונעלם מעיני אשה פרט לאשת סומא והעמיד הכהן את האשה פרט לחגרת דהוי קרא יתירא דהא כתיב והעמידה לפני ה' ונתן על כפיה פרט למי שאין לה כף ואע"ג דלאו קרא יתירה הוא בעי' קרא כדכתיב או שהיתה עקומה או יבשה שאינה יכולה ליקח בה ואפילו כפה א' שנאמר כפיה ואמרה האשה פרט לאלמת ואמר אל האשה פרט לאינה שומעת וכל שמעכב אותו מעכב אותה וכל שמעכב אותה מעכב אותו דכתיב אשה תחת אישה להקיש איש לאשה במה שמפורש בה ואשה לאיש במה שמפורש בו וט"ו נשים הן.
קטנה שהשיאה אביה וזנתה ברצונה נאסרה על בעלה דהא אשת איש היא דיש לו רשות לקדשה כדכתיב את בתי נתתי לאיש אסרה הזה התירה. קנא לארוסתו או לזקוקתו ונסתרה אחר שנשאת הרי זו שותה דכתיב דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי ותחת אישה לא בעי אלא סתירה כדכתיב אשר תשטה אשה דהיינו סתירה תחת אישה. נשואה שקנא לה ונסתרה קודם שיבעול אותה בעלה אינה שותה דכתיב ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך שקדמה שכיבת בעל לשכיבת בועל דמבלעדי אישך משמע שבעלה נתן בה את שכבתו קודם לסתירה זו.
גיורת ומשוחררת ואשת הגר ואשת עבד משוחרר שותות דאע"ג דכתיב בני ישראל דמשמע ולא בני גרים קמ"ל דאמרת ריבוייא הוא אע"ג דדרשינן ליה לעיל לקינוי ארוסה ושומרת יבם וכבר הוקשה אשה לאיש. וממזרת ואשת ממזר לא תימא לא יעשה שלום ביניהם הלואי לא יפרה ולא ירבה הואיל וכל דורותיו ממזרים אלא תשתה דלא אשכחן בה מיעוט. ואשת סריס המותרת לו דאע"ג דמבלעדי אישך קאמר רחמנא והאי לאו בר הכי הוא קמ"ל דלמיקדם שכיבת בעל לבועל הוא דאתא וסריס בר שכיבה הוא אע"ג דלאו בר זריעה הוא. מעוברת ומניקה מקנא לה בעלה ומשקה אותה כמות שהיא. אשה העומדת לשתות ומת בעלה אינה שותה דכתיב והביא האיש את אשתו.
כל איש שבא ביאה אסורה מימיו אחר שהגדיל אין המים בודקין את אשתו דכתיב ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון אשה נושאת את עונה ועון דידיה היינו באיסור ביאה כעון דידה לפיכך אם היתה אסורה עליו אינה שותה ותהיה אסורה עליו אף משום זה.
עקרה או זקנה או אילונית דאינם ראוים לקיימן כשאין לו אשה אחרת או בנים שהרי נצטוו ישראל על פריה ורביה אינה שותה ואם היו לו בנים או אשה ראויה לילד הרי זה משקה אותם דלא נאמר ונזרעה זרע אלא בראויה לילד שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח נקבות תלד זכרים. היו לו בנים ומתו בין קינוי לסתירה כבר נראית לשתות ומשקה אותה ואם לא היתה ראוי' מקודם אע"פ שנראית אח"כ כשילדה גרושתו בין קינוי לסתירה כבר נדחית האילונית מלשתות דבשעת קינוי תליא מילתא.
כשם שאסורה לבעל כשאינה שותה מצד כל מה שנאמר כך אסור לבועל דהא הושוו באיסור כדילפי' לעיל ואם נשאה הבועל מוציאין אותה ממנו ואפילו היו לה כמה בנים ממנו דהא אסורה עליו מן התורה ואם לא קדם קינוי ובאו עדים שנסתרה ומצאו דבר מכוער גורשה בעלה ונשאת לזה לא תצא מן התורה אלא מדברי סופרים כשלא היו לה בנים ואם באו ב' עדים שזנתה עם זה הרי זו תצא אע"פ שלא קנא לה בעלה ממנו שהרי אסורה לזה מן התורה: