Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמור מעט ועשה הרבה כיצד מלמד שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. כלומר לא תימא דטפי מעלי שלא לומר שום דבר. דסוף סוף משנים בדיבורם ואע"ג דהוא לשבח לא נכון לצדיקים. לז"א מלמד דזהו מדה טובה וצריך לאחוז בה כי מצינו אברהם אע"ה האדם הגדול בכל שלימות שעשה כן. ולא עוד אלא שכתוב בתורה. ומשם למדנו כי היא מדה טובה. ואני בעניי נתתי איזה טעם להראות דאינו עושה משום כסופא וכמ"ש פ' אלו מציאות דמוכח דכלך אצל יפות הוא לתרומה אבל אם הוסיף אף בעלמא שרי ועוד כתבתי בעניותי בחסדי אבות בס"ד:
ויש בכלל אמור מעט ועשה הרבה שלא יאמר אני רוצה ללמוד כך וכך כי יבואו לו עיכובים מהיצה"ר וישא ק"ו מדוד הע"ה שהיה אומר למחר אני הולך לראות דירה נאה וכו' ואח"כ היה נכנס לבית המדרש כמשז"ל וכבר אמרו מחשבה מועלת לד"ת וכ"ש אמירה ופירשנו בעניותנו פ' אמרתי אחכמה וע"י האמירה היא רחוקה ממני מסיבתי:
מלמד שאם שמע אדם דבר מפי חכם בבית המדרש אל יעשה אותו עראי אלא יעשה אותו קבע כי הא דאשכחן פ"ק דמגילה גבי סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא י"ח תנא מיניה מ' זמנין והכי אמרינן בכמה דוכתי הרי שאפי על מימרא קטנה מאד ופשיטה היו מחבבין וקורין מ' זמנין והיינו שעושין התורה קבע. ואגב אומר דטעם מ' זמנין כתבתי בעניותי במ"א דאפשר כנגד ד' יודין דשם ע"ב שמועיל לזכירה וכל כונתם ליחד קבה"ו ואפשר תנא רמז ג' מילויי אהיה ח.. מד' אותיות אהי"ה השרשיות שהיה מכוין להמשיך מוחי או"א לזו"ן וזה מלבד הפשוט דהוא כנגד מ' יום שניתנה תורה ומ' יום של יצירת הולד ועוד הארכתי במ"א בס"ד ודוק כי קצרתי וא"ש ההי"ב:
לא א"ל אלא בדלי"ת ונו"ן ע' באהבת חסד ובנין יהושע. ועיין מ"ש הרב עיר וקדיש מהר"ם ן' מכיר בסדר היום והבאתיו בכסא דוד דף קי"ג ע"ב ע"ש. ועמ"ש הרמ"ע ז"ל בלקוטים כ"י הבאתיו בקונטריס יוסף תהלות מזמור קכ"ד ע"ש:
ומנין שהרשעים אומרים הרבה ואפי' מעט אינם עושין שכן מצינו בעפרון וכו'. וא"ת דטפר הו"ל למימר שהרשעים אומרים להטיב הרבה ואח"כ מריעים הרבה כמו עפרון שאח"כ לא די שלקח שיווי השדה אלא שלקח יותר ויותר משיווייה ולא עוד אלא שלקח ת' שקל כסף עובר לסוחר קנטרין גדולים. וי"ל דבעי להנקט דבר ואפכו. וממילא מובן רעת עפרון. א"נ דהגם שנאמר דעפרון הפליא להרשיע. מ"מ בשאר רשעים נחתינן דרגא דאפי' מעט אינם עושים ואמר שכן מצינו בעפרון שמשם נלמוד במדרגות דעכ"פ הרשעים יאמרו הרבה ואף מעט לא יעשו ואגב אומר מה שפירשתי בעניותי דלכך הכתוב חיסר לשם עפרון וכתיב עפרן. ולכאורה יפלא דמה אכפת ליה לעפרון אם לא יכתב וי"ו בשמו אמנם אמרו בזהר הקדוש דאות וי"ו רמז לחיים וזה רמז דנחסר לו וי"ו כלומר דחסרו לו חיים ורבינו אפרים ז"ל בפירושו על התורה כתב דעפרון אח"כ היה רוצה יותר מת' שקל כסף ובני חת הכריחוהו וז"ש אשר דיבר באזני בני חת וכיוצא וכמ"ש אני הדל בלקוטי בס"ד:
אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות וכו'. וכן ארז"ל על פסוק ולבן שינים מחלב א"ר טוביה המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב:
דרש. אפשר שזה רמז הכתוב נתן תתן לו ולא ירע לבבך וכו'. נתן תתן ריבוי נתינות לרמוז שיתן לו בסבר פנים יפות דזה הוא כאלו הוא נותן לו מתנות הרבה ומלבד שיהיה בסבר פנים יפות גם הלב שוה מבפנים ולא ירע לבבך. כי בגלל הדבר הזה שיהיה בסבר פנים יפות יברכך ה' אלהיך. הזה מכלל דאיכא אחריתי גוף הנתינה עצמה ודוק: