אין לך אהבה כאהבה של תורה דכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו ועל ידי תלמוד תורה יש יחוד למעלה וכן אהבה גימטריא אח"ד:

סוד אין לך חכמה כחכמה של ארץ ישראל. כבר כתבתי בעניותי כי תורה שבע"פ רומזת למלכות הרומזת לה' אחרונה שבשם ותורה שבכתב רומזת לז"א שרומזת לוי"ו ואפשר שזה טעם כי בתורה שבכתב יש ה' ספרים הרומז ה' למלכות ליחד קבה"ו ולעתיד שיתגלו הז' ספרים דס' במדבר כולל ג' ספרים מראש הספר עד ויהי. בנסוע ספר אחד. ופ' ויהי בנסוע ספר בפני עצמו שהוא ספר גדול מאד ולא זכינו עתה אלא לב' פסוקים. ואחר ויהי בנסוע ס' אחר עד הסוף וא"כ הם ז' ספרים וז' רומז למלכות שהיא שביעית והיא שבת ליחדה עם ו' תורה שבכתב. והמשניות הם רומזים לה' מלכות שהיא תורה שבע"פ ליחדה עם דודה ו' ולכן היו שש מאות סדרי משנה קודם הלל ושמאי לרמוז לוי"ו הרומז לז"א שבו חג"ת נה"י כל א' כלולה מעשר ועשר מעשר שש מאות ליחד קב"ה ושכינתי' ואפשר שהוא סוד תרי"ג מצות ת"ר נגד ז"א כדאמרן ועוד ו' ז' ליחד זו"ן וגימט' אחד יחוד גמור. ואח"ך באו הלל ושמאי וקצרום ועשו שיתא סדרי משנה בכונה זו תורה שבע"פ שהיא המשנה סוד ה' עם ו' ששה סדרים לרמוז לז"א ליחד קבה"ו וכבר כתבתי כן במ"א דבתחילה היו ת"ר והלל ושמאי קצרום כי כן כתב במחזור ויטרי כ"י וכן הוא בס' הקנה וזה כונת ס' כריתות ובמטו ממרן ז"ל בכללי הגמרא והרב יבין שמועה ז"ל שלא כתבו כן. ורבינו הקדוש קצר השיתא סדרי שסדרו שמאי והלל ע"ה והוסיף ובירר וסילת המשנה שלפנינו. ורבינו הקדוש שהיה בחינת יעקב אע"ה שהוא תפארת הרומז לאות וי"ו הרומז לז"א סידר ובירר תורה שבע"פ הרומזת לה' לקשט הכלה וליחדה עם דודה בחינת יעקב אע"ה והוא הוא:

הדרן למאי דאתאן עלה כי חכמה רומז לאבא וידוע דבאבא יסד ברתא וארץ ישראל היא רומזת למ' ותורה שבע"פ רומזת למ' א"כ דין הוא דללמוד תורה שבע"פ הרומזת למ' בא"י הרומזת למ' ודאי תועלת גדול להתחכם בחכמה דבאבא יסד ברתא אם כן א"ש מ"ש אין חכמה כחכמת ארץ ישראל ודוק כי קצרתי וא"ש ההי"ב:

דרש ורמז. אפשר לדרוש ולרמוז פ' ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחשת ארץ ישראל אשר אבניה ת"ח ברזל דאוירה מחכים והם תקיפי ארעא דישראל. וע"י עסק התורה והשראת שכינה בזכות אמהות ברז"ל בלהה רחל זלפה לאה ומהרריה אבות העולם כמשז"ל שנמשלו להרים בזה יוכנע ויכרת כח נחש וארבע מאות סט"א גונדא דחימה וז"ש תחצוב נחשת נחש ת' בכח עסק התורה לשמה בארץ ישראל:

אין לך יופי כיופיה של ירושלים. והיינו רבותא דאמר פ"ק דתעניות דחכמה מפוארה בכלי מכוער כמו היין שמתקיים בכלי חרס ופריך והאיכא שפירי דגמירי ומשני אי הוו סנו הוו גמירי טפי. וא"כ זהו שבח ירושלם דהבריות יפים וגם הם חכמים והוא פלא. וכן פירש הרב הגדול בעל פר"ח ז"ל במ"ש בקידושין פ"ב עשרה קבין של חכמה ירדו לעולם ט' נטלה ארץ ישראל וכו' ט' של יופי נטלה ירושלם הביאו הרב מופת הדור בישראל גדול שמו מהרח"א ז"ל בישרש יעקב יע"ש וז"ש ר' יוחנן דהוה יתיב בש"ט ואמר כי היכי דליהוו בני שפירי וגמירי כוותי דהני בי תרי לא שכיחי וז"ש אם יפיפית מבני אדם דסיבת יפיך היה מבני אדם כמו ר"י דיתיב בש"ט אז הוצק חן תורה נמי וז"ש וישראל אהב את יוסף וכו' כי בן זקונים זיו איקונין ומה שלמד משם ועבר וכו' ושתים זו לא שכיחי:

כל המשים שלום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו משים שלום בישראל על כל אחד ואחד. אפשר דכיון דהוא משים שלום בתוך ביתו גורם יחוד קבה"ו מדה כנגד מדה דשלום הוא רומז לבחי' יסוד ויהיה יחוד לבית היא השכינה ואז מתברכין העולמות ועת רצון היא והשפיע בצחצחות לכל ישראל:

רשב"ג אומר כל המשים שלום בתוך ביתו וכו' כתב הרב אהבת חסד דאמר רשב"ג זה משום דבית אביו נכשלו כדאמרינן בגיטין דף ז' דרבי חנינא בן גמליאל הטיל אימה יתירה בתוך ביתו ובקשו להאכילו אבר מן החי וכו' ע"ש. וכעת בלא מתא תותב"אי ואני חסר ספרים אפי' הנצרכים אמנם התוספות כתבו בע"ז דף ל"ב דרחב"ג אחי רשב"ג ועיין בנדה דף ח' ברש"י ותוס' וק"ק על הרב אהבת חסד דהול"ל שהוא דיכול להיות ש' בביתו ושתהיה אימתו עליהם שהוא מתנהג לפני' עמהם בגדולה שלא לשחוק עמהם וכמש"ל פ' כ"ו שחוק סייג לכבוד וכיוצא אבל הוא משים שלום בתוך ביתו עיין בדברי הרב הנזכר ובמה שכתבנו בעניותנו ודו"ק:

כל העושה דברי תורה עיקר ודרך ארץ טפל עושים אותו עיקר וכו'. וא"ת הרי כתבו תוס' ישנים בסוף יומא והגמי"י בשם ר"ת דמאי דתנן יפה ת"ת עם דרך ארץ דרך ארץ עיקר ע"ש והרי בברייתא שלנו מפורש דת"ת צריך לעשות עיקר. י"ל כמו שפירשנו בחסדי אבות דמיירי בשעה שהוא עוסק בדרך ארץ שיהרהר בתורה שאז הדרך ארץ עיקר ע"ש ודוק:

ר"ג אומר בד' דברים מלכות יון אוכלת וכו'. אפשר שסמך זה למ"ש המטיל קנאה ותחרות בתוך ביתו גורם לקנאה ותחרות בישראל כלומר שגורם שהמלכות תתחזק לרעו"ת ביעקב בד' דברים אלו על ידי שיש קנאה ותחרות בישראל רחמנא ליצלן:

רמז. אפשר שד' דברים אלו שגוזרת המלכות כנגד ד' אותיות שלום שביטלו ישראל ופגמו ע"י המחלוקת להחזיק ידי הגוים ופגמו בגוף נר"ן שלהם ופגמו ח"ו למעלה:

פירוש. דברי תורה קשים לקנותם ככלי מלת וכו'. כי על ידי קנין תורה הוא מכניע היצה"ר והוא מתגבר שלא יזכה לקנותם. ונוח לאבדם וכו' שהיצה"ר מסייע. וכן לקנות שטות ותפלות. נח לקנותם כי זה כל חפצו של יצה"ר והוא לו ריוח גדול והוא כלי זיין שלו ולכן קשה לאבדן:

יהא סתרך עליך גלוי. פי' מה שחטאת בסתר והמחשבות רעות יהיה עליך גלוי כי בוחן לבות וכליות אלהים וידע תעלומות יהא בעיניך גלוי להכנע ולחזור בתשובה:

כל המרבה לאכול מרבה להוציא והוא מפסיד הזמן היקר כמ"ש הרב עיר וקדיש בס' החרדים ע"ש:

דרש. וכל המרבה מעשים טובים משים שלום בגופו. אפשר במ"ש הרב החסיד מהר"ל ז"ל בס' דעת חכמה דעל ידי המצות נבראים מלאכים קדושים ואלו דוחים את המלאכי חבלה הסובבים אותו מבחוץ וז"ש וכל המרבה מעשים משים שלום בגופו כי המלאכים קדושים דוחים הסט"א ויהיה שלום בגופו ושקט ושאנן:

שלש מדות בת"ח אבן גזית וכו'. צריך לדעת מאי אתא לאשמועינן דמי שיש לו מדרש אם שואלים אותו מדרש אומר וכו'. ותו אמאי אצטריך לדמותם זה לאבן גזית וזה לאבן פנה וכו'. ואפשר דהוה ס"ד דמי שאינו יודע מדרש הלכות ואגדות אינו נחשב לכלום דאם יודע מדרש לבד הרי חסר"ו של אדם בהלכות ואגדות ואם יודע מדרש והלכות הרי הוא חסר תוספתו' ואגדות וכו' לזה בא ללמד דיש להחשיב לכל אחד במה שיודע דאפשר דלזה בא בגלגול זה ושאר חלקי הלמוד כבר תקן. ולזה המשילם לאבן גזית ופנה ופיספס דכל אבן יש לה חשיבותה ובהיות כי ג' מדות האלה הם בתורה שבע"פ והם בשכינה הנקראת אבן להכי נקט המשל באבנים:

פירוש. ילך בנתים ויזהר בעצמו וכו'. בחץ לשון הזהב דאמר ילך בינתים והגם שיכין עצמו ויסכים בדעתו ללכת באמצע עוד יזהר בעצמו שלא יכוה וכו' כי צריך תמיד לעמוד על המשמר וליזהר שלא יטה בבלי דעת: