Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מכאן לעולה שחביבה מזבחים. פי' דגבי זבח כתיב ולא זבח ולא כתיב ודעת אלהים ולא עולות אלמא דבעולות חפץ אלא דדעת אלהים חפץ יותר וא"כ חביבה עולה מהזבח:
מפני שהעולה כליל לאישים דהוה ס"ד דשלמים הם שלום למזבח וכהנים ובעלים וגדול השלום וגם חטאת בעלים מתכפרים וה' חפץ בכפרת ישראל להכי יליף מקרא דעולה חביבה והשתא מוכרע דטעם שהעולה כליל הוא עיקר אבל בלאו קרא לא היה מספיק ט' שהעולה כלה כליל:
מכאן לחכם שיושב ודורש וכו' כאלו הקריב חלב ודם וכו'. כי בשעה שהחכם דורש הקב"ה מוחל עונות ישראל א"נ דעוסק בתורה כאלו הקריב כל הקרבנות וזש"ה כחוט השני שפתותיך כלומר כחוט השני שהיו קושרין כששולחין שעיר המשתלח אם נתלבן שהיה מכפר כן שפתותיך מכפרין על הכל זהת"ד הרב בנין יהושע. ואני שמעתי במ"ש אם שגור' תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל וז"ש כחוט השני שהיה בו סימן לדעת אם נתכפר בו. כך שפתותיך הם סימן לקבלת התפלה והיינו ומדברך נאוה אם דיבורך נאה ששגורה התפלה בפיך סי' שנתקבל' וזה סימן כמו חוט השני:
שני ת"ח היושבים ועוסקים בתורה וכו'. כמ"ש בכתובות דף י"ז מבטלים ת"ת להכנסת כלה וכו' ועיין במחזיק ברכה א"ח סימן ל"ח:
שמעון הצדיק היה משיירי כה"ג. פירש רבינו עובדיא ז"ל שהיה כ"ג אחר עזרא וכ"כ הרמב"ם בהקדמתו וצריך לומר דאין כונתם דעזרא היה כ"ג ושמעון הצדיק אחריו דהרי אמרו במדרש חזית דעזרא לא היה כ"ג אלא כונתם דהיה אחר עזרא דהיה הראש בדורו ושמעון הצדיק היה אחריו כמ"ש אני הדל בפתח עינים ח"ב דף צ"ב ע"ב בס"ד:
ועברה לפניהם כלה וכו'. הקשה הרב בנין יהושע מ"ט מבטלין בכלה והביא ממפ' וגם הוא תירץ והרואה יראה שהם דברים דחוקי' ורחוקים. ולפי מ"ש אני הדל במחב"ר סי' ל"ח מיסוד ראשונים דהא דאמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה ה"ד במצות אבל אם עוסק בתורה פוסק לכל מצוה שא"א לעשות ע"י אחרים ע"ש באורך. אין כאן שאלה דה"ה כל מצוה שא"א לעשות ע"י אחרים ונקט הני משום דשכיחי:
יעמדו וישמחו וכו'. הרב אהבת חסד קיים גי' וישננו ופי' שהיא כפל וע"ד שפירש מהרשב"א בח"א פ"ב דכתובות מרקיד אתלת ובכתובות אמרו דר"י בר אלעי היה נוטל בד אחד ואשמועינן הכא דעשה ב' פעמים ע"ש באורך. ועמו הסליחה חדא דבריתא דילן קאמר דב' ת"ח העוסקים בתורה ועברה כלה יעמדו וישננו ולפי פי' אינו חיוב שיעשו כל ת"ח בכפל ותסגי בחד. ותו דהפירוש בעצמו דחוק. ותו דסמיך אדברי הרב מהרש"א ז"ל ונעלם ממנו מ"ש בב"ר פנ"ט דשם מפורש כפירש"י וכמ"ש בראש דוד סוף דף צ"א ע"ש. והפירוש הנכון לגירסת וישננו הוא לשון דיבור לשבח לכלה וכ"כ בס' בנין יהושע והיינו דקאמר לקמן והיה משכן בה ר"ל דברי שבח. ומ"ש הרב אהבת חסד עוד כדי צרכו כמו בד של הדס אינו מחוור אלא כדי צרכו ר"ל בני אדם לשמחה:
לכלה בנייאתה הובא כמה פעמים בש"ס כן כתב הרב אהבת חסד והוא אגב שיטפיה דבש"ס פ' הרואה דף ס"א ועירובין דף י"ח אמרו שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא ע"ש וכצ"ל בבריתא דילן וכ"כ בע' רגל ישרה והרב בנין יהושע:
שנאמר ויבאה אל האדם אמרו רז"ל שקשטה בכ"ד קשוטי כלה כמספר ויבאה:
מכאן ואילך אדם קונה שושבין לעצמו שנאמר עצם מעצמי וכו' כלומר שהיה אדם יחידי שאפי' חוה לוקחה מעצמיו:
מכאן ואילך מקדש אדם את בת חבירו. על רובא דרובא דעלמא קאמר דקין נשא אחותו דלא סגי בלא"ה כמשז"ל ואפשר דלא סבר בריתא דילן כמ"ד תאומות נולדו עם כל שבט ונשאו להם כדי שלא יקחו מבנות כנען ואפילו אי סבר הכי הוי טפי ממאי דאמרינן מיעוטא דמיעוטא לא חייש:
ולעבדו בכל לבבכם פירוש ובכלל הוי עבודת מקדש:
וכן בחגי הוא אומר וכו' כבר רש"י ז"ל פירש הכתובים ע"ש:
ונותן פרוטה לעני ומתפלל ג' תפלות וכו'. והרב בנין יהושע כתב כדכתיב אני בצדק אחזה פניך שפודה תפלתו מהמקטרגים וז"ש יכנס שיעור ב' פתחים כלו' פתח תפתח. מפרשים. עכ"ל. ופירושו אינו מוכרח דאפשר דמילי מילי קתני ואינו ר"ל שהיה נותן פרוטה לעני קודם תפלה. ומיהו גם הרב אהבת חסד פירש כן בתוספותיו. ואפשר דמשמע להו מדלא קאמר סתם והיה עושה צדקה. אבל מ"ש בפי' שני פתחים לא שמיע לי:
שתשגרו לי קשת או חץ אחד להורות שאתם תחת ממשלתי:
כיון ששמע ריב"ז וכו' בש"ס פ' הנזיקין מייתי הך עובדא ויש איזה שינוים:
אלא יבנה וכו' ריב"ז בדיק בשמא שהוא אותיות בינה. והפשוט שהוא לשון בנין והת"ח נקראים בנאים כמ"ש אל תקרי בניך אלא בוניך וגם להורות דעל ידי התורה יבנה בית המקדש ובא לציון גואל וגם יבנה עם הכולל גימטר' חיים וזה היה בית ועד לתורה שנקראת חיים ונותנת חיים:
דרש. שנאמר ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול בישעיה סי' יו"ד כתוב עוד היום בנוב לעמוד וכו' הנה האדון וכו' דמיירו הכתובים על סנחריב כשבא על ירושלם כמשז"ל ומה ענין והלבנון באדיר יפול שביד מלך יפול בהמ"ק וכתיב ויצא חוטר מגזע ישי וכו' ואפשר דאמרו פ' חלק דסנחריב הי"ל להיות גוג ומגוג וחזקיהו משיח והיה גאולת עולם ומפני שלא אמר שירה חזקיהו המלך ע"ה נתבטל עש"ב. ובהכי א"ש דתכף אחר סנחריב על שלא אמר חזקיהו המלך עליו השלום שירה נתבטלה הגאול' ועי"ז נמשך החרבן וכתיב והלבנון באדיר יפול. וברגז רחם יזכור ישוב ירחמנו ויצא חוטר מגזע ישי ויבא גואל:
פירוש. ראש חזיר. הרב בנין יהושע הביא משם מהרש"א ז"ל שהוא רמז לממשלת אדום וכו' וכן כתבו גורי האר"י זצ"ל שהוא בחינתו ומעלה גרה בחינת ישמעאל והדברים עתיקים:
שכן מצינו בדניאל איש חמודות וכו'. ק"ק דמאומרו מצינו נראה דהוא דבר מפורסם בכתוב דאי לו אלא שכך קבלו דדניאל היה מתעסק בג"ח הול"ל שכן דניאל הי' מתעסק וכו' וכבר העיר על זה ה' אהבת חסד בתוספותיו ויישב דברים דחוקים. ותו קשה מ"ש אם תאמר עולות וזבחים מקריב וכו' מה ס"ד דגמילות חסדים הוא הקרבת קרבנות. ואי לאו דמסתפינא הייתי מגיה הלשון כך. שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בג"ח שנאמר אלהך די אנת פלח ליה בתדירא. ומה הן ג"ח שהיה מתעסק בהן אם תאמר עולות וזבחים מקריב בבבל וכו'. אלא מה הן גמילת חסדים שהיה מתעסק בהן היה מתקן וכו' כצ"ל ובריתא דילן סבר דפלח ליה הוא ג"ח דלא אפשר קרבנות וכבר בירושלמי ריש פ' תפלת השחר ופרקי ר"א מפרשי דאנת פלח בתפלה. ובריתא דילן ניחא ליה לפ' על ג"ח מלבד תפלה דהוי דבר מפורס' ועיין בדברים אחדים דף פ"ז ע"ד:
בג' דברים שינה הקב"ה את בני אדם זה מזה וכו' עיין בסנהדרין דף ל"ח:
בנעימה. פירוש שמה שהוא נעים לזה וחפץ בו חבירו הוא רוצה ונעים אצלו דבר אחר ועי"ז כל א' עושה כתאותו וחפצו ואינן מתקנאין זה מזה כדמפרש ואזיל ובזה יש ישוב בעולם: