Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan Chapter 15
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יהי כבוד חבירד חביב עליך כשלך. והגם דשנינו כבוד חבירך כמורא רבך פירש הר' הגאון מהר"ר לימא ז"ל דההיא בחבירים בתורה מיירי:
אל יפגום עצמו בשוה פרוטה. וא"כ חשוב כאלו חבירך נטלו ממונו ואל תזלזל בו:
מלמד שיהא עניו כהלל פירוש הגם שהלל היה בטבעו רך וטוב כי היה במדת חסד. הקב"ה נתן כח באדם דהגם שטבעו קשה והוא מצד הגבורה יש כח בידו להפוך הטבע ולהיות רך ונוח והבא ליטהר מסייעין אותו על דרך שהיה אברהם אבינו עליו השלום אחוז בחסד ראשון יומא דכלהו ולעשות רצונו יתברך הפך טבעו מחסד גדול לגבורה חזקה וכמו שפי' הראשונים כ' ויאמר יצחק וכו' כלומר אבי אתה חסד גדול ויאמר הנני בני עתה אני אוחז בגבורה כמדתך הנני בני. ומעין דוגמא האדם יש בו כח להפוך טבעו הקשה מיסוד האש ויהי למים וז"ש מלמד שיהא עניו כהלל שלימדנו להועיל דיש בו כח להפך מדותיו והיו תוצאותיו לישר ארחתיו ומן השמים יסייעוהו*:
מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה וכו'. ובודאי עשו בהין בלשון מעכשיו וקנין בב"ד חשוב דאז חייבים כמבואר בח"מ סי' ר"ז והיינו דקאמר הלל לאיש הזה כדאי הוא הלל שתפסיד ה' זוז דעל פי הדין יש לחייבו. ועיין להרב אהבת חסד בתוספותיו מ"ש בזה. ודוק הטב והדברים פשוטים ואין כאן מקום להאריך ולעשות אסמכתא לדיני אסמכתא והיתה ארש"ת כסאסא דשבולתא:
מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה וכו' אמרו כל שילך ויקניט את הלל וכו'. האי עובדא. ומעשה הסמוך. ישנם בגמ' דידן פ' במה מדליקין ואני עני כתבתי עליהם בקונטריס פתח עינים על שבת יעויין שם באורך. ודע שבגמרא יש איזה שינוי בהני עובדי והכל הולך למקום אחד:
בא להלל א"ל וכו' ע"מ שתשימני כ"ג וכו'. התוס' ביבמות דף כ"ד כתבו דבטוח היה הלל דסופו לעשות לשם שמים וכן ההיא דהתכלת דאתא לקמיה דרבי גיירני על מנת שאנשא לאותו תלמיד עכ"ל. וקצת יש להרגיש דההיא דהתכלת דאתיא לקמיה דרבי מאיר כפי מ"ש התוספות שם לא אמרה ע"מ שאנשא לאותו תלמיד רק הוציאה הכתב להראות דלש"ש היה באה כי ראתה קדושה מצות ציצית וכמ"ש שם רש"י בהדיא. ויש לישב קצת דכונת התוספות דאע"ג דבפיה לא אמרה שמתגיירת על זה. מ"מ נראין הדברים שתכלית עניינה שרוצה להנשא לאותו תלמיד והנה צור"ף מה שעיניה ראו קדושת הציצית ואמאי לא חש ר' חייא לזה כי יצר סמוך ונראה כעושה לשם שמים ולשון התוס' לאו דוקא זה אפשר להליץ קצת. וראיתי להרב בני חיי דף קפ"ו ע"ג שהקשה על התוס' דא"כ כי פריך התם אמתני' הא גיורת מיהא הויא והוצרך לומר דאתיא כמ"ד דכלם גרים הם לימא דאיירי דאנו בטוחים דסופה לש"ש וכו' ע"ש. ולק"מ דאוקימנ' למתני' כהלכתא דכלם גרים הם וכמו שפסקו הפוסקים והא ניחא ורווחא מלאוקמא דהכא במא עסקינן באדם גדול כהלל כי שיח וכי שיג לו דסופה לעשות לש"ש דזה דוחק הרבה דמתני' מילתא פסיקתא קתני ואיירי בכ"ע ופשוט. ועין לו ראתה לה' בני חיי הנזכר דף קפ"ב אהך עובדא כתב קו' התוס' בשם העולם ונדחק לתרץ והוא עצמו בדף קפ"ו הזכיר דברי התוס' ע"ש ובח"א למהרש"א בשמעתין: