שלאישנו את תפקידם פירש"י מצוה שציויתים להתנהג בהלוך תקופותיהם: בש"ש פ' היו בודקין גרסינן שלם ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם והרי"ף פרק תפלת השחר והרמב"ם פרק יו"ד מהלכות ברכות גרסי לעשות רצון קוניהם והכי גריס הרב שבלי הלקט. והרב פר"ח סי' תכ"ו הביא משם הרב מהר"א די בוטון ז"ל בתשובותיו סימן א' דיישב גירסא זו. וכתב הרב פר"ח דעד"ה א"ש. ועל פי הפשט יתישב היטב על פי מה שפירש הרב שבלי הלקט בכ"י שבלת קס"ז וז"ל ששים ושמחים שיעשו הבריות רצון קוניהם שהרי בעון בריות המאורות לוקים כדכתיב שמש וירח קדרו עכ"ל. וגם גורי האר"י ז"ל רמזו סוד במספר שמות הקדש: פועלי אמר ה"ג רש"י ז"ל שם והתוספות כתבו דיש גורסים פועל אמת וכו' ע"ש ורבינו יונה פרק תפלת השחר קיים גירסת פועל אמת וכ"כ בס' המנהיג וכן היא גירסת גורי האר"י ז"ל וכן המנהג:

וללבנה אמר הקדוש ברוך הוא שתתחדש בכל חדש: עטרת תפארת היא זו לעמוסי בטן סימן הוא להם שמונין לה שאף הם עתידין להתחדש בגלותם כמותה ולפאר ליוצרם. רש"י ז"ל:

בא"י מחדש חדשים כן נוסחת הש"ס והרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור וכן המנהג. ופירש הרב שבלי הלקט שהלבנה נקראת חדש כדכתיב החדש הזה ובלשון משנת אב ובנו שראו את החדש ושם כתב דאית דגרסי מקדש חדשים:

תוספות אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם. רבינו ירוחם ריש נתיב י"א הביא בריתא זו בנוסח אחר אין מברכין על הירח עד שיתבסם והרמב"ם וסמ"ג ומהר"ם ריקאנטי סימן פ"ו ס"ל דמברכין גם בלילה הראשון ונראה לכאורה דאפשר דגרסי בבריתא שלנו בנוסחת רבינו ירוחם וכן נראה דהכי גרסי תלמידי רבינו יונה סוף פ' תפלת השחר וכמ"ש מר"ן ז"ל בבית יוסף סי' תכ"ו אמנם גירסת רבינו בעל המנהיג סי' מ"ד והטור והרב שבלי הלקט ורבינו בחיי פ' בא והרב המאירי בפסקיו כ"י כנוסחתנו בבריתא שלנו אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם. איברא דגם אם נאמר דהרמב"ם ז"ל וסמ"ג ודעמייהו גרסי אין מברכין על הירח עד שתתבסם בבריתא שלנו וכ"כ ז"ל שהוא בירושלמי. (ובירושלמי פ' הרואה דעסי' בברכת הלבנה בנוסחתנו ליתיה) עדיין צריכין אנו למודעי' דלכל פירוש שיפרשו במאי דקאמר עד שיתבסם נראה דעל ירח בן יומו אין מברכין וצ"ל דהם סברי דתלמודא דידן פליג כמו שכתבתי אני בעניי בברכי יוסף סי' תכ"ו אי נמי כמו שכתבתי במחזיק ברכה שם:

אשר במאמרו. כתב ה' שבלי הלקט בב"י משם אחיו מהר"ר בנימין כדכתיב בדבר ה' שמים נעשו ותנן בעשרה מאמרות נברא העולם והאומר אשר בדברו לא הפסיד עכ"ד:

והנה בש"ס שם פ' היו בודקין אמרו א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי מחדש חדשים א"ל האי נשי דידן נמי מברכי אלא כדרב יהודה אשר במאמרו וכו' וכתב הרב מגן אברהם דמהא דקאמר נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דנשים מצו לברך ברכת הלבנה ואפשר דלאו דוקא נשים אלא לישנא בעלמא נקט והרב מר וקציעה דחה דבריו דעל תפלת מוסף קאמר וכו' ואני הדל כתבתי על דבריו במחזיק ברכה ושם כתבתי דמחדש חדשים ליתיה במוסף. ועתה ראיתי דבירושלמי פ' הרואה איכא למ"ד דבמוסף ראש חודש חותם מקדש ישראל ומחדש חדשים ע"ש. ושם בירושלמי קאמר הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים והיינו מ"ש בגמרין פרק היו בודקין דבמערבא מברכי מחדש חדשים. ובמחב"ר שם הבאתי מהרב המאירי ז"ל שכתב ברכת נשים ועמי הארץ שאינם יודעים בא"י אמ"ה מחדש חדשים ע"ש ובמה שכתבתי שם בסוף אות ד':

וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת וכו'. כן הוא הנוסח בש"ס שם פ' היו בודקין וכן כתבו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור. וכן המנהג:

ואומרג' פעמים סימן טוב וכו'. המנהג הוא לומר מסימן טוב. ברוך יעק"ב. תפול וכו' תכל ג' פעמים: ברוך יוצריך וכו' הרב מהר"ן שפירא ז"ל כתב שכסדר זה צ"ל עד"ה והרמ"ז ז"ל חלק עליו ואני הדל שמעתי מהרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר זלה"ה שנחלקו רבני המערב בזה והוא הכריע לו' ברוך יעק"ב מאחר שרז"ל אמרו כך בבריתא שלנו: הדא הוא לכל מפסיקין לר"ח פירש הרב נחלת יעקב דלעיל פרק י"ז קתני מפסיקין לראש חדש לחנוכה ולפורים. והפסוק במילי אחריני ועתה הוא חוזר לענין ראשון לפרש כיצד מפסיקין לחנוכה:

תוספות כשם שאני רוקד וכו'. המנהג הוא לומר כשם שאנו מרקדין והרב שיירי כנה"ג קיים הנוסח שאומרים וכיוצא בדבריו כתבתי אני בעניי בספרי הקטן שער יוסף דף ק"ה ע"ב:

וראיתי להעתיק כאן מ"ש הרמ"ע זלה"ה בס' אלפסי זוטה בכ"י סוף פ' תפלת השחר וז"ל גרסינן פרק היו בודקין עד מתי מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתה וכמה א"ר יעקב עד ז' ונהרדעי אמרי עד י"ו ומעומד ונהוג עלמא שלא לברך עד התחלת שבעה כר' יעקב משעת המולד השוה ומקצת יום ככלו. וליל שביעי ראוי לברך שעבר עליו שבת א'. ובימות הגשמים המקדים לברך מיום השלישי לא הפסיד ומברכים והולכים עד תחלת י"ו ולא עד בכלל כנהרדעי ואין מברכין עליו לא בלילי שבתות ולא בלילי י"ט. וקודם ט"ב נהגו שלא לברך הואיל והעם כמנודין ונזופים. ומקדימין לברך קודם יה"כ להרבות מצוה יתירה קודם החותם עכ"ל ועיין מה שכתבו האחרונים ז"ל:

בנרישן היינו דוקא בנר של חרס לפי שנמאס בהדלקתו כמ"ש סי' תרע"ג: ואין מגביהין אותו ממקומו וכו' הטעם הוא דהרואה אינו מכיר שהוא נר חנוכה ויאמר לצרכו הוא שהדליקו:

תוספות בעשרים וה' בכסלו מדליקין נר חנוכה. נראה דגמר הנצחון היה בכ"ד וכ"כ ה' המאירי בשבת ואמטו להכי תקון רבנן להדליק בכ"ה. אמנם מדברי הרמב"ם זכרונו לברכה מוכח בהדיא שנצחו ביום כ"ה וכן מוכח מדברי ס' בן גוריון סוף פרק ך' ומספר יוחסין דף ח' וספר סדר הדורות דף מ' שהנצחון היה ביום כ"ה כדמוכח מלשון הרמב"ם ואין לידחק בלשון הרמב"ם כמ"ש מורינו הרב בבתי כהונה וגם אני הדל כתבתי כן בס' הקטן ברכי יוסף סי' עת"ר. כי עתה מפי סופרי"ם גופא דעובדא הנה נודע דהנצחון היה ביום כ"ה ואם כן דברי הרמב"ם ז"ל כפשטן. והקשה הרב פרי חדש ז"ל דלפ"ז איך מדליקין ליל כ"ה היה לנו להדליק בליל כ"ו ותירץ במאי דמרשים דז' היל"ל להדליק ובהכי ניחא דלילה הראשונה בשביל הנצחון עכ"ד. ואני הדל בס' הקטן ברכי יוסף שם סי' עת"ר אנכי העירותיהו מה שיש להעיר בזה ובאתי אל הישוב בס"ד. ושם כתבתי דבשאלתות דרב אחאי גאון ז"ל ורבינו ירוחם ריש נתיב ט' כתוב דלא היה בפך להדליק אפי' לילה אחת ולפ"ז מעיקרא לק"מ דגם בלילה הראשונה לא היה מספיק ושם כתבתי דראיתי קונטרוס מודפס נחלת אריאל על מסכת סופרים שהביא דבברי השאלתות וכו' ע"ש:

ועתה אמת אגיד כי הקונטרוס הנז' היה קצת דפין מס' הנז' והיה בידי לשעה מידי עוברי באחת הערים זה לי קרוב למ' שנה ואח"כ בכמה עיירות בקשתיו ולא מצאתיו ותו לא חזיתיה:

ויען ס' רבינו ירוחם ז"ל מלא טעיות כמ"ש הרב מהרלנ"ח ז"ל בתשובה. וכן השאלתות יש בהן טעניות. קרובני לומר שהוא טעות וצ"ל ולא היה בו להדליק אלא ללילה א' כמ"ש כל הפוסקים ועמ"ש בקונ' יוסף אומץ סי' ל"ב דף ז"ך ע"ג:

ואסור להדליק בנר ישן וכו'. כתבו הגהות מיימוניות והטור סי' תרע"ג דכן נהג מהר"ם ז"ל דהכי איתא במסכת סופרים וכן הרב שבלי הלקט הביא בריתא שלנו. אמנם במרדכי פ' במה מדליקין כתב דמהר"ם נהג להדליק בשרגות קטנות של מתכת וטעמו דאם היה של חרס היה צריך בכל לילה חדשים דתניא בתוספתא דשבת אין מדליקין בנר ישן עכ"ל. וכן במרדכי הגדול כ"י ובקצור מרדכי כ"י למהר"ש שלייצטאט ז"ל כתוב כלשון זה וכעת לא מצאתי זה בתוספתא:

ואין מגביהין וכו'. הגהות מיי' באות ד' פירש דהיינו דוקא כשמשים כשעור והרב בית חדש ז"ל סי' תרע"ב כתב דמנא ליה לפרש זה כדי להקל ע"ש ולק"מ דכיון דמהר"ם ס"ל הכי לדינא מדעתו. הרחבה לפום סוגיין נימא ליה לומר דמסכת סופרים בהכי מיירי ודו"ק כי קצרתי:

משקיעתהחמה עד שיכלה רגל וכו' הכי תניא בשבת דף כ"א ע"ב: זכר לדבר לא ימיש וכו' הכי תניא התם דף כ"ג ע"ב וזכר לדבר הוא:

שכך אמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו בברכות דף נ"ג לענין בורא מאורי האש ומשם אנו למדין:

תוספות משקיעת החמה וכו'. כתב הר"ן ז"ל לאו למימרא שלא יהא רשאי להדליק קודם זה דשבת יוכיח שצריך להדליק קודם שקיעת החמה לרבא דאמר דמשתשקע החמה הוי בין השמשות אלא עיקר מצותה קאמר ואם רצה להקדים מקדים אבל מדברי בעל הלכות נראה דדוקא נקיט משתשקע החמה ובערב שבת מדליק אחר שקיעה וכרב יוסף דמשתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון יום עכ"ל הר"ן ז"ל ומרן בב"י כתב על דבריו סוף סי' תרע"ב וז"ל ודברי הרמב"ם כדברי בה"ג וכו' שכתב בא"ח מי שהדליק אפי' בחול וכי' לא חמיר מהבדלה דאמרינן בה צלי וכו' ע"ש ובהא דמייתי דצלי וכו' כתבתי אני עני בברכי יוסף ומחזיק ברכה וחיים שאל ח"ב סימן א' אות ג' ובקונטר' טוב עין דף מ"ג אות כ"ד תקנתי לשוני לשון הדיוט. ומרן בש"ע כתב ס' א"ח בלשון יש מי שאומר. והגם דיש לצדד כמו שצדדתי בברכי יוסף דמאי דנקיט לה בלשון יש מי שאו' היינו על דרך מ"ש הסמ"ע דזמנין קאמר יש מי שאומר על סברא מחודשת ע"ש. מ"מ יותר נראה דהכא הוא פלוגתא. כמו שנראה מפשטן של דברים:

וכבר כתבתי אני הדל בברכי יוסף דק"ק שלא הזכירו הראשונים והאחרונים בריתא דידן דפשטה מוכח דאם הדליק מבעוד יום אין לו לברך. וכל כי הא הי"ל לאודועי שאינה הלכה או כלך לדרך זו דכיון דהוי פלוגתא יש להכריע כמ"ד דהוי לעיכובא דתניא כוותיה בבריתא שלנו. ועיין מה שכתבתי עוד בברכי יוסף ועדיין יש לצדד כאשר בלבבו יבין המעיין:

ואין חוששין לפתילות וכו'. כן פסק מרן ז"ל בש"ע סוף סי' תרע"ג וכתב הרב פרי חדש ז"ל וז"ל כן כתב הבית יוסף בשם שבלי הלקט והכי איתא במסכת סופרים עכ"ל והרואה יראה שגם הרב שבולי הלקט כתבו בשם המסכת סופרים ע"ש וקיצר מרן בבית יוסף:

ונרותכבית הלל משום מעלין בקדש ואין מורידין וכעין ימים היוצאין כצ"ל. והם תרי טעמי שביארו בש"ס פ' במה מדליקין דף כ"א לסבר' בית הלל. והיינו דקאמר ונרות מנינם כבית הלל דמוסיף והולך משום מעלין בקדש ועוד טעם אחר שהם כנגד ימים היוצאים:

תוספות מצוה להניחו בפתח הסמוך לר"ה וכו'. לישנא קייטא הוא ור"ל בטפח הסמוך לפתח ר"ה מצד שמאל שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל וע' סי' תרע"א:

ונרות כבית הלל משום מעלין וכו'. אין הכונה דאנו פוסקים כבית הלל מהני טעמי דהרי קי"ל הלכה כבית הלל ובית שמאי במקום בית הלל אינה משנה ואין צריך טעם להכריע ולפסוק כבית הלל. אך כונת בריתא דידן ללמדנו טעמן של בית הלל עצמן שאמרו דמוסיף והולך בכל לילה מהני טעמי תרוצי שהם מעלין בקדש וכעין ימים היוצאים ופשוט:

להדליקנר. כתב הרב פרי חדש ז"ל דהנכון לומר נוסח הברכה להדליק נר חנוכה וכ"כ רבינו האר"י זצ"ל וכן מנהגנו: וכל שמנת ימי חנוכה כצ"ל:

שהחיינו ואומר שעשה נסים וכו' הרמב"ם ז"ל והטור ושלחן ערוך כתבו שהחיינו בסוף: שעשה נסים וכו' כתב הרב פרי חדש ז"ל דצ"ל שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ואין לומר ובזמן הזה בויו. וכן כתב בפירוש התורה ישן נושן הנקרא ס' מזל טוב: מכאן ואילך מברך שנים המדליק: והרואה אומר שעשה נסים ואינו אומר זמן והכי מסיק הש"ס פ' במה מדליקין:

תוספות ואומר הנרות וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל לאו דוקא שאחר ברכה ראשונה אומר הנרות הללו אלא אחר שבירך כל הברכות וכן משמע ממה שכתב הטור סי' תרע"ו המדליק אחר שהדליק אומר הנרות הללו עכ"ל. וגם אני בעניי כתבתי בקונטרוס ככר לאדן דף קכ"ה ע"א צריך לתקן הלשון כי בתחילה מברך להדליק ואח"כ שעשה נסים ושהחיינו באחרונה ואח"כ הנרות הללו וכו' כמ"ש בטור וש"ע סימן תרע"ו עכ"ד. וכתב הרב פרי חדש ז"ל דיש אומרים שיאמר הנרות הללו קודם שיברך שעשה נסים ואינו מחוור להפסיק בברכות אלא אחר כל הברכות יאמר אותו וכן אנו נוהגים עכ"ל. ועתה ראיתי בהגהות מיימוניות שהביא בריתא שלנו כמו שהיא בנוסחתנו הנרות הללו וכו' ברוך שהחיינו ושעשה נסים וסיים וכן היה רגיל מהר"ם ז"ל. והשתא יש להעיר על הרב פרי חדש ז"ל דהו"ל להביא בריתא דידן דקתני הנרות קודם שהחיינו ושעשה נסים. והובאה כנוסחתנו בהגמי"י וסיים וכן רגיל מהר"ם ז"ל. ואח"כ יגלה דעתו שאין להפסיק בברכות וכן משמע מהטור וגם הוא כתב שכן היה נוהג מהר"ם. וא"כ יש לומר דלאו דוקא מ"ש בבריתא דידן וגם בהגמי"י לא נחית להכי הגם שהוא דוחק. ועל הרב נחלת יעקב ק"ק דהביא משמעות הטור ולא זכר מהגמי"י:

החזןצ"ל אתה קדוש בי"ח של חנוכה וכו'. בס' האגודה גריס החזן צ"ל קדושה בי"ח וכו': מפני שכתוב בהן מלבד עולת התמיד ותני ר' חייא וכו' כצ"ל וכ"כ רש"י ז"ל ביומא דף ג' ע"א דכי כתיב מלבד הוא מוסף ע"ש: מפני שיש בה מגילה פי' שהיה נס גדול ממות

רמזחשמונאי ה' שם שמות בארץ ואפשר לרמוז כי חשמונאי ר"ת חדש שבת מילה ונס נרות אשריכם ישראל. והנס נעשה בשמן שהוא מש"ח ר"ת מילה שבת חדש שרצו לבטל ולא עלתה בידם. ור"ת מזמור שיר חנוכת משח שהנס נעשה בשמן והוא ר"ת מילה שבת חדש:

דרשטעם שגזרו על ג' מצות אלה כי הגוים אומרים כי מעשה שמים עדיף ואם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה. וישראל סברי מעשה אדם עדיף והראיה מג' מצות אלה שבת כמה אותו' בשמי השמים ביום השבת ונצטוינו לשמרו דמעשה אדם עדיף. מילה על ידי אדם. חדש על ידי ב"ד. ויום שמקדשין ב"ד גם בשמים הוא מקודש ולזה גזרו על המצות האלה להחזיק בטעותם דמעשה שמים עדיף ויעבדו ישראל ח"ו ע"ז דמעשה שמים עדיף ואם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה והקב"ה הפר עצתם וניצולנו. והאלהים עשה שבימי חנוכה חל שבת ור"ח וח' ימים כנגד ח' ימי מילה ובס' אור עינים כתב ויש שלשה ככבים רעים לבנה מאדים שבתאי והקב"ה ציונו שבת ר"ח מילה לבטל ג' ככבים רעים האמורים. ולכן גזרו היונים לבטל שבת חדש מילה כדי שאח"כ ישלטו הככבים רעים הנז' להרע לישראל. והקב"ה הצילנו מידם:

תוספות אתה קדוש וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל אפשר דבשבת וי"ט היה להם נוסח אחר שהיו מתחילין אתה קדוש וכן משמע קצת ממ"ש התוס' בסנהדרין דף ל"ז ע"ב וז"ל כתוב בתשובות הגאונים שאין בני ארץ ישראל אומרים קדושה אלא בשבת ואעפ"י שבתוס' לא כתבו רק שבת יש לומר י"ט נמי אקרי שבת עכ"ל. ואין הדברים מיושבים דהוא כתב דהיה להם נוסח אחר בקדושה ומאי משמעות איכא בתוס' הלא דברי התוס' ברור מללו דבני א"י אין אומרים קדושה אלא בשבת כן כתוב בפסקי התוס' והטעם כמו שהביאו התוס' שם המדרש שהוא בתשובת הגאונים דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול וכשיגיע שבת אומרים החיות לפני הקב"ה רבש"ע אין לנו עוד כנף והקב"ה משיבם יש לי עוד כנף שאומרים לפני שירה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו עכ"ל. והדבר מבואר דביום השבת שהחיות אין אומרים שירה אומרים ישראל ומזה הטעם בא"י אין אומרים קדושה אלא בשבת ומוכח דבחול לא היו אומרים קדושה כלל. והרב נחלת יעקב מה יוכיח הוכח מדברי התוס' למה שכתב דהיה להם נוסחא אחרינא בקדושה. ומ"ש לדברי התוס' דה"ה י"ט דאקרי שבת דבכמה דוכתי אמרינן בש"ס הכי. גם זה אינו מתישב דלאו בתר שמא אזלינן. והדבר והשיג עליו הרב בירך יצחק פ' בהעלותך דיוחנן כ"ג שני שמות היו לו יוחנן וחשמונאי ע"ש והבאתיו בספרי הקטן ברכי יוסף סימן תרפ"ב. ועתה בקשתי ולא מצאתי בס' עולם רבא ולא בס' עולם זוטא דיוחנן נקרא שני שמות יוחנן וחשמונאי. ואפי' אם האמת כן הוא שפיר כתב הרב פר"ח דלא תקנו הנוסח מתתיה בן יוחנן חשמונאי כהן גדול אלא מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ואם כן חשמונאי קאי למתתיה וצריך לומר חשמונאי בחיריק והרואה יראה בס' בן גוריון ומגילת אנטיוכוס דיש שינוים לא ע"ט האסף וע' ביוחסין וסדר הדורות:

**בג'**פרקים הראשונים וכו'. כתב הרב נחלת יעקב בכל הפוסקי' לא מצאתי שיש חילוק בהלל בין פרקים ראשונים לאחרונים אלא דמחלקין בין ימים שגומרין לענין הפסקה דמפסיק בין פרק לפרק אבל באמצע פרק לא יפסיק: ואלו הן שמנת ימי החג ושמנת ימי חנוכה כצ"ל:

תוספות ושתי לילות מצוה מן המובחר לקרות ההלל וכו'. כן מנהג הספרדים וכן פסק בש"ע סימן תפ"ז. וכתבו גורי האר"י זצ"ל כי הוא מוכרח על דרך האמת. וכתב גדול אחד שאם הוא בבית הכנסת שאין נוהגין כן לקרות ההלל בבית הכנסת בלילי פסח הראשונות יכול לקרות לבדו ולברך. ומ"מ יהיה בצנעא שלא לבא לידי מחלקת. והרמב"ן ז"ל בס' הלקוטות דף י"ד ע"ד הביא בריתא שלנו לסייע לריב"א ז"ל רבא דרביה ושקיל וטרי ע"ש ועמ"ש אני הדל ביוסף אומץ סי' ע"ט דף נ"ה ע"ד בס"ד. וק"ק על רבינו מהר"י ן' מיגש בתשו' סי' מ"ד שלא זכר בריתא שלנו וישבתי קצת במחב"ר סי' תפ"ז ע"ש:

וקוריןבנשיאים ויהי המקריב ביום הראשון וכן לכל יום וכו' וכל השלש עולים קורין בקרבן היום דכהן ולוי קורין כל א' ג' פסוקים וישראל קורא מה שקראו כהן ולוי וזה בשאר ימים חוץ מיום הראשון ויום שמיני ועמ"ש מרן ומור"ם בהגה"ה סי' תרפ"ד ע"ש:

איןמקדימין בשמנת ימי חנוכה וכו'. כבר נודע דאעיקרא הא דקרינן בנשיאים הוא דדמי קצת. ומטעם זה אם טעה הש"ץ וקרא ביום אחר שאינו יומו עלתה לו קריאה דתנן בחנוכה בנשיאים וכבר קרא בנשיאי' וכן כתבו האחרונים ז"ל:

תוספות אין מקדימין וכו'. הרב נחלת יעקב מייתי מה שכתבו הרב אבודרהם בשם הרב בעל העתים טעם למה אין אנו עושים ט' ימים חנוכה מספק ע"ש וזו חקירת הרא"ם בתוספותיו. ואני בעניי כתבתי בזה בברכי יוסף ומחזיק ברכה סימן עת"ר ובקונטריס יוסף אומץ סי' אחד ושלשים דף כ"ו ע"ג ושם כתבתי דהרב נחלת יעקב לא הביא דברי הרב דוד אבדורהם ז"ל שכ' משם רבינו בעל העתים כתקנן עיין שם מילי דצעי"ר באורך בסייעתא דשמיא ועמ"ש בקונטריס יעיר אזן מערכת סמך אות כ"ו ע"ש ורמזתיו ביוסף אומץ שם:

שאיןחשבון החדש מיום שני אלא בזמן שהשנים כסדרן וכו'. פירש הרב נחלת יעקב דאף דמחשבין את החדש מיום שני אינו כמו שהיה בזמן שמקדשין על פי הראיה ומשו"ה קורין ביום הראשון תחילה בר"ח וביום השני עבדינן איפכא וכו' ע"ש: דר' יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא וכו' כן הביא הרב שבלי הלקט נסח בריתא שלנו ושם הביא דברי הגאונים מערכה לקראת מערכה ע"ש באורך: לענין ביום כלות משה כצ"ל: ביום הראשון שלשה בשל ר"ח ואחד בשל חנוכה כצ"ל: הרי מפסיקין לחנוכה פי' שמפסיקין סדר הפטרות כמש"ל פרק י"ז: