Text

Kitzur Ba'al HaTurim on Deuteronomy Chapter 8

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

לאבותיכם וסמיך ליה וזכרת את כל הדרך לומר שתזכור דרך שהלכו בו אבותיך ותלך בו גם אתה:

ויאכילך את המן למען הודיעך מלמד שבאכילת המן ניתן להם דעה וכן בעזרא הוא אומר (ע"ש וצ"ע) ומנך נתת להם להשכילם וזהו לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן:

Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009

**He fed you the mon … in order to inform you.**This teaches that eating mon gives them intelligence. Similarly Ezra states, “You also gave Your good spirit to instruct them, and did not withhold Your monfrom their mouth” (Nechemia 9:20). This is the meaning of the statement (Yalkus Shimoni Shemos 13): The Torah was only given to those who eat mon.

על ה לחם. ב' דין ואידך והקרבתם על הלחם שבזכות הקרבנות העולם ניזון:

יחיה האדם וסמיך ליה שמלתך לא בלת' רמז למה שאמרו שעומדים בלבושיהם ק"ו מחטה וזהו כשיחי' האדם שמלתך לא סלתה:

ארבעים שנה וסמיך ליה וידעת עם לבבך רמז עד מ' שנה לא קם אינש אדעתא דרביה וכן בן ארבעים לבינה. ולבבו יבין לבבו עולה מ"ם וכן ג"כ הלב באמצע הגוף כמו מ"ם שהוא באמצע הא"ב:

מיסרך תגין על המ"ם לומר שהנשמה נוצרה במ' יום והתורה נתנה במ' יום ואם לא תשמור התורה שנתנה למ' יום מיסרך ונוטל ממך נשמתך שנוצרה במ' יום:

ללכת בדרכיו בגי' ללמוד תורה. וליראה אותו. למה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ולא תהיה כפוי טובה:

ארץ חטה ושעורה י' תיבות בפסוק לכך צריך ליתן י' אצבעות בפת בשעת ברכה ועוד כנגד י' מצות שנעשו בפת לא תחרוש לא תזרע כלאים לקט שכחה פאה לא תחסום תרומה ומעשר ראשון ושני וחלה:

Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009

A land. There are ten words in this verse. Therefore one must place all ten fingers on the bread while reciting the berocho. It also corresponds to the ten mitzvos which are done in preparing bread: You may not plow with an ox and with a donkey together (Devarim 22:10); Do not plant in your vineyard mixed species (Devarim 22:9); Fallen sheaves (Vayikra 19:10); Forgotten sheaves (Devarim 24:19); Leaving the corners of the field (Vayikra 23:22); You may not muzzle and ox while it threshes (Devarim 25:4); Terumah (Bamidbar 15:21); Maaser Rishon (Bamidbar 18:24); Maaser Sheni (Devarim 12:17); Challah (Bamidbar 15:20).

תחסר ג'. דין ואידך וצפחת השמן לא תחסר ובטן רשעים תחסר אף ע"פ שזה נאמר בא"י הצדיקים בכ"מ לא יחסרו לחם שהרי אליהו הלך לצרפת ושם אמר לה לא תחסר אבל הרשעים בכ"מ תחסר להם:

לא תחסר תגין על הרי"ש לומר שהיא ראש עפרות תבל:

ואכלת ושבעת וסמיך ליה פן תשכח וגומר שצריך להזכיר יום המיתה בברכת המזון ולכך תקנו הטוב והמטיב על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה:

ואכלת וברכת. היינו ברכת המזון וכן נמי צריך לברך לפניו פי' ואכלת ושבעת וברכת כבר שאסור לאדם ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה שנאמר לה' הארץ ומלואה אבל לאחר שבירך הוא משלו שנאמר והארץ נתן לבני אדם וזה אמרתי לה' אדני אתה טובתי בל עליך מכיון שהדיתי לה' אין הטובה משלך:

ואכלת בגימטריא זהו בכזית:

ובתים ד' במס' דין ואידך בתים מלאים כל טוב. וחמדו שדות וגזלו בתים ונשאו. ובתים מאין אדם. אם תשמור מצותיו תמצא בתים מלאים כל טוב ובתים טובים תבנה אבל אם רם לבבך ותגזול שדות ובתים אז ובתים מאין אדם:

ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב סמך כסף וזהב לצאן לומר לך הרוצה שיעשיר יעסוק בבהמה דקה ומ"מ כתיב ירבין חסר וי"ו לומר לך שאם מרעה בשדות אחרים נכסיו מתמוטטין:

נחש שרף ועקרב וצמאון בגימ' בכשדים בפרס במקדון ובשעיר:

כגוים ג' כגוים אשר ה' מאביד אם לא נהיה כגוים ויקטירו שם כגוים מדה כנגד מדה בשביל ויקטירו שם כגוים ואמרו אם לא נהיה כגוים ע"כ כגוים אשר ה' מאביד מפניכם כן תאבדון:

Next →