א) סעי' א' אסור לשנות תפלין וכו' אפי' אין לו תש"י מג"א סע"ק א' וכ"כ האחרונים:

ב) שם ואפי' ליקח רצועה מהם וכו' וכ"ש ליקח פרשה מהם וליתנה בש"י אסור מלא"ש כלל כ"א אות א' בחכמה:

ג) שם אבל מש"י לש"ר מותר לשנות היינו שיעשה לו ד' בתים ויכניס כל פ' בבית א' דאי לאו הכי פסולה דהא אם אין חריצים ניכר פסולה כ"מ הל' ת' פ"ג מג"א סע"ק ב' א"ר אות א' פרמ"ג א"א אות ב' ר"ז אות א' קס"ה סי' כ"ה אות ד' אמ"ש כלל י"ח אות ד':

ד) שם והם היו חדשים וכו' שהרי אין כאן אלא הזמנה והזמנה לאו מילתא היא לבוש עו"ת או' א' מ"א סק"ג מט"י או' א' ר"ז אות א' והרצועות אפי' קשרן בש"ר ועשאן בקשרי של שם שדי כ"ז שלא לבשן עליו למצוה לא מקרי אלא הזמנה מט"י שם בי"ע בדיני שיני תפלין אות א' חיי עולם על הש"ע סעי' א' והא דאמרינן הזמנה לאו מ"ה היינו להוריד מקדושה חמורה לקלה אבל לחול אסור כל שהזמנה בגוף הקדושה פרמ"ג א"א סע"ק ג':

ה) שם מותר לשנות וכו' משמע אפי' שלא מדוחק מותר לשנות מש"ר לש"י אבל הדרישה סס"י ל"ב ובלבוש שם סעי' מ"ז וכאן כתבו דלא שרי אלא כגון שאין לו תפלין ש"י ויש לו ב' ש"ר הא ל"ה אסור פרמ"ג א"א אות א' ויש להחמיר היכא דאפשר והוי יודע שהדרישה שם כתב חידוש דין דוקא עשאן ד' בתים לש"ר שבדק נעשו ואין לו ש"י אז טולה עור הא עשאם תחילה ד' בתים לש"י בפיסול לא מהני טולה עור וכ"מ לשון הגמ' מנחות ל"ד שאם יש לו ב' ש"ר וכ"מ לשון הלבוש אבל לשון הש"ע בסי' ל"ב סעי' מ"ז משמע דבכל ענין כשר פרמ"ג א"א או"ג:

ו) אם נפסקה רצועה ש"י סמוך אל הקשר אסור להפוך צד האחר למעלה ולעשות בו קשר ש"י והחתיכה שהיה בו הקשר יקשור למטה דמורידו מקדושתו כיון שהיה בו הקשר והיו"ד ועתה יעשה בו כריכות האצבעות מג"א סע"ק ג' הלכה ברורה אות א' בי"ע בדינים השייכים לשנוי תפילין אות ג' מלא"ש כלל כ"א או' ג' ואף אם ישליך חתיכת הרצועה שנפסקה וישאר לו די רצועה אין להפכה אלא צריך לעשות הקשר דוקא במקום שהיתה בתחלה קרובה אל הקשר פרמ"ג א"א אות ג' מאמ"ר או' א' מלא"ש שם קס"ה שם ועיין ר"ז אות ג' ויש מתירים להפוך הרצועה הלק"ט ח"ב סי' פ"א מט"י שם א"ר שם בשם זקנו אמ"ש כלל י"ט או' ג' בשם תפארת ישראל ונראה דבשעת הדחק שהקצה במקום שנפסק הוא רך וחלוש ואינו ראוי לעשות ממנו הקשירה בזרוע כדינו שיהיה קרוב ליפסק ואין לו רצועה אחרת יש להתיר להפוך שע"ת אות ב' מלא"ש שם:

ז) ואף אם לא יהפוך אין לקשור תחיכת הרצועה שהיה בו הקשר למטה כדי להאריכה יד אפרים אמ"ש שם ואם אין הרצועה ארוכה כ"כ אזי לא יעשה כ"כ כריכות סביב הזרוע, מ"א שם ר"ז שם קס"ה שם מלא"ש שם:

ח) מותר להפוך הרצועה ש"ר בתוך המעברתא [פי' דכל שהוא נתון בתחלה במקום זה והוא מעלהו או מורידהו במקום אחר הפוך קרי ליה ש"ת שם] אעפ"י שמקום שיהיה בו הקשר מקודם עתה יהיה תלוי למטה מ"א שם ומחה"ש אמ"ש שם:

ט) סעי' ב' אם התנה עליהם וכו' אפי' לבשן וכו' וכ"כ האחרונים וכן עיקר ודלא כיש מי שאוסר שהביא מלא"ש שם אות ב' ועיין בקס"ה שם בלשכה אות ו' ומ"מ המחמיר תע"ב:

י) שם אם התנה עליהם וכו' רק אם התנה רק אם יצטרך לעשות ממנו ש"י שיעשה מהני התנאי וכ"ש אם מתחלה אומר שאינו עושה ש"ר אלא לפי שעה דמהני עו"ת אות ב' בשם מהרא"י בא"ה ס"ק ה' בשם הנ"ז:

יא) סעי' ג' סודר דאזמני וכו' משמע דאפי' לא עשה שום תיקון בסודר לצורך תפלין שאסור למיצר ביה זוזי, עו"ת אות ג' לבו"ש על מ"א סק"ה:

יב) שם סודר דאזמני וכו' בין בדיבור בין במחשבה לבו"ש שם ודלא כפרמ"ג א'א אות ה' שנסתפק בזה חיי עולם על מג"א סע"ק ה':

יג) שם למיצר בה תפלין לעולם וכו' דוקא בסודר שדרך תשמישו לחול צריך הזמנה לעולם אבל אם עשה לו כיס לתפילין או שאמר לאומן עשה לי כיס תפילין הוי הזמנה בלא דיבור ואין צריך לחשוב לעולם, חוות יאיר סי' נ"ט והביאו א"ר אות ב' שע"ת ו':

יד) שם למיצר ביה תפלין לעולם וכו' ר"ל לאפוקי אם לא היה דעתו למיצר ביה תפילין אלא לפי שעה אע"ג דצר ביה שרי למיצר זוזי מט"י אות ג':

טו) שם וצר ביה תפילין וכו' ואפי' צר ביה סתם אסור א"ר שם פרמ"ג שם מט"י שם ר"ז אות ד' לבו"ש שם ואפי' צר ביה לפי שעה ג"כ אסור א"ר שם ר"ז שם שע"ת אות ו' ודלא כחיי עולם שם אבל אם חזר מתנאי הא' ואמר ע"מ לפנותו אתי דבור ומבטל דבור, פרמ"ג שם לבו"ש ור"ז שם ועיין מט"י שם:

טז) ואם עשה כיס לשם תפילין וצר ביה אפי' פירש ע"מ לפנותו אסור מג"א סע"ק ה' פרמ"ג שם י"א בהגב"י לבו"ש ר"ז שם מלא"ש כלל כ"א אות ד' קס"ה סי' כ"ה אות ו' בי"ע בדיני שינוי תפלין אות ט' וה"ה אם היה כיס והסיף בו איזה דבר לשם תפלין וצר ביה ע"ד לפנותו אסור עד שיטול מה שחידש מ"א שם ר"ז שם י"א שם בי"ע שם אות יו"ד מלא"ש שם קס"ה שם: יז)

יז) ואם צר ביה חד זמנא אדעתא למיצר בו לעולם אפי' לא אזמיניה אסור מ"א שם א"ר שם ר"ז שם י"א שם מט"י שם שו"ג אות ה' בי"ע שם אות י"א:

יח) שם וצר ביה תפלין וכו' ואם קטן צר ביה תפלין אסור אבל בדבר הנאסר בהזמנה לחוד לא מתסר בהזמנת קטן כדאי' בחולין דף י"ג דיש להם מעשה ואין להם מחשבה ופשוט דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו כמ"ש ביו"ד ס"ס שמ"ט מ"א סק"ד א"ר אות ג' ר"ז אות ה' י"א בהג"ט בי"ע שם אות ו' ז' וכתב פרמ"ג בא"א הנה באביו אזמניה לכיס של קטן לתפלין וקטן צר ביה חד זמנא יש לו מעשה ואם הקטן אזמניה וצר חד זמנא לא מתסר דצר לחוד אין נאסר ואם צר ביה קטן ע"ד שיצור לעולם בזה י"ל דהוי מעשה ואסור:

יט) ואם גנבו בגד ועשו ממנו כיס תפלין קניא בשינוי מעשה ואסרו מ"א שם א"ר שם י"א שם בי"ע שם ר"ז שם אות ח' וכגון שחתך הבגד דתו אין חוזר לברייתו פרמ"ג שם:

כ) אותם שמשתמשים בכיס ש"ת כשהולכים בדרך ומצניעים בו דברים אחרים שצריכים להם בדרך לימד עליהם הט"ז זכות דאותם אנשים מסתמא הוי כמתנים בפי' כיון שנהגו כן וא"א ליזהר ולב ב"ד מתנין עליהם מעיקרא דמסתמא כשקונים כיס לתפלין דעתם להשתמש בו כדרך בני אדם בדרך אבל הרב מהר"י עייאש ז"ל בס' מט"י חלק על הט"ז בהאי זכותא דלימד והעלה דאין לומר לב ב"ד מתנים בדבר של יחיד וגם דאפ' להם להולכי דרכים שיצניעו חפציהם בשק של חולין ולכן פשוט דאין לסמוך להקל אם לא בתנאי מפורש שיתנה בעת שנותן בו התפי' שיהא לו רשות ליתן בו דברי חול כשיצטרך לו וכן עיק' בי"ע שם אות י"ב:

כא) אם הגה. ואם התנה עליו וכו' אע"ג דהוא נלמד במכ"ש מהתפלין עצמם דהם גוף הקדושה ומהני תנאי וכ"ש הסודר דאינו אלא תשמישי קדושה דלא עדיף מרצועות תפילין דנקראין תשמישין כדלקמן סי' קנ"ד סעי' ג' מ"מ אצטריך לומר דמהני תנאי אפי' לתשמיש חול למיצר ביה זוזי דמרישא דסעי' ב' אין ללמוד אלא להוריד דאכתי קדושה קלה מיהת יש לו. מט"י אות ד' וכ"כ עו"ת אות ד':

כב) שם בהגה. וקלף. המעובד לשם תפלין וכו' אם עיבד עור לשם רצועות ש"ת מותר להשתמש במותר דבר חול אף שלא התנה ומכש"כ אם התנה שו"ת צ"צ סי' פ"א ועיין לעיל סי' ל"ב בבא"ה ס"ק י"ב שמביא דברי הצ"צ ומשמע דמתיר דוקא בהתנה וליתא. שע"ת אות ד' ועיין עו"ש שכ' דע"י תנאי מהני אף לקלף עצמו אף דהוי הזמנה לגוף הקדושה מ"מ הזמנה זו שוברה עמה מחמת התנאי ומועיל אף לדבר חול שע"ת שם וכ"כ מ"א סק"ו א"ר אות ו' קס"ה סי' כ"ה אות א' ודלא כלבוש שהניח בצ"ע ועי' בדברינו ליו"ד סי' רע"א אות ח'

כג) שם בהגה. דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה וכו' ודע דכל זה בקדושה כגון תפלין אבל תשמישי מצוה כגון ציצית שופר לולב נר חנוכה אפי' עשאן לכך לא מתסרי ומותר להשתמש בהן חול. ועי' סי' כ"א מג"א ס"ק ו' ר"ז אות ו'

כד) שם בהגה. לגוף הקדושה וכו' וגט לא מיקרי דבר שבקדושה. ב"ח מ"א שם קס"ה סי' כ"ה אות א' ודלא כהט"ז ומה שהביא ראיה מא"ה אינא ראי' עיין א"ר אות ה' ובמש"ז. ולפי זה אסור לכתוב גט על קלף המעובד לס"ת אלא א"כ התנה. ב"ח עט"ז לבו"ש:

כה) ואם התחיל לכתוב על הקלף או על הנייר אסור לכתוב אח"כ עליו דברי חול. מ"א שם ה"ב אות ב' א"ר אות ו' ואפי' התנה ה"ב שם פרמ"ג בא"א אות ו' קס"ה שם:

כו) שם אזמניה ולא צר ביה וכו' אפי' עשה כיס מחדש לשם תפילין. ר"ז אות ד':

כז) שם או צר ביה ולא אזמניה פי' שצר ביה לפי שעה ולא אזמניה להיות שם לעולם. מ"א סק"ז ה"ב אות ד' ר"ז שם.

כח) שם שרי למיצר ביה זוזי. היינו שנטל ממנו התפילין אבל בעוד שהתפילין בו אסור. נימוקי יוסף ס"ת נגמר הדין מט"י סו' אות ב' בי"ע שם אות י"ג חיי עולם על הש"ע סעי' ג' ודלא כר"ז שם ועיין א"ר אות ג' ומ"ש עליו חיי עולם שם:

כט) שם כיס שצר בו מעות אסו' למיצר בו תפי' ואם עושה למטה במקום הנחת תפי' בתוך הכיס מדבר חדש שלא נשתמש בו שום חול ולמעלה חוץ למקום הנח' תפי' תופר בכיס הזה מדבר של חול מותר להניח בו תפי'. שו"ת שע"א חא"ח סי' כ"ח א"ר שם בי"ט שם או' י"ד:

ל) חדשים מקרוב באו מהנוהגים ללבוש שתי זוגות כסדר רש"י וסדר ר"ת נהגו לקשור שני ראשי רש"י ור"ת בכיס א' ושתי ידות בכיס א' ונראה דאין לפקפק ביה כיון דבתחלת תשמישן בכיסים כן עשו הו"ל כהתנה דשרי ול"ד לתפי' ומעות דאסור לקשרן ביחד כמ"ש רש"י והר' הנמוקי דהרי הנה כי תרי לובשים יחד זה אצל זה וכבר כתבו משם המקו' דאלו ואלו דא"ח וכחדא נפקין וכחדא שריין וכמש"ל סי' ל"ד בס"ד ברכ"י או א' בי"ע בדיני תפי' דר"ת או ט' ועיין בדברינו לעי' סי' ל"ד או י"ד: