Kol Yaakov on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) סעי' א' ס"ת או תפילין שבלו וכו' עיין בת' ח"ס סי' רע"ט שכ' שרב אחד רצה לחלק דדוקא ס"ת שבלה שכבר היה קודש שוב לא פקע קדושתו משא"כ חסר ויתר בתחילת כתיבתו לא נחית עליו קדושת ס"ת מעולם וכמ"ש הרמ"א לעיל סי' רפ"ב דמותר למוכרו ולכן מותר ג"כ לעשות ממנו מזוזה וה"ה לקצץ הגליונותיו לתקן ס"ת שלם והוא ז"ל כתב דז"א דמה דנקטו שבלה לרבותא קאמר אפי' שבלה ולא חזי עוד למצותו כלל אפי' ללמד בו תינוקות ומכ"ש כשהוא רק חסיר ויתיר דאפשר לתקנו ולקרות בו בצבור או ללמוד בו פשיטא שאין עושין ממנו מזוזה ומ"ש הריב"ש דס"ת שיש בו טעות אינו אלא כחומש היינו התם לענין למוכרו וכו' עש"ב פ"ת או' א':
ב) שם אין עושין מהן מזוזה כגון שנכתב פ' שמע בס"ת בסוף הדף לא יוסיף לכתוב למטה בגליון פ' והיא"ש דאע"ג דהשתא נכתבי כסדרן וכהלכתן מ"מ אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה פרישה או' ב' ש"כ מלא"ש כלל כ"ג או' ח' ומ"ש הט"ז על דברי התוספות עיין דרישה ונקה"כ [ומ"ש הקס"ה סי' כ"ה או' ג' בלשכ"ה וז"ל וכן אם רוצה לקחת פ' שמע מתפילין ולחבר אליה עוד קלף וכו' מ"מ אסור מפני שאין מורידין וכו' עכ"ל דבריו צ"ע דבכה"ג למה לי טעמא דאין מורידין בלא"ה אסור משום שכתבה בשתי עורות עיין סי' רפ"ח סעי' ד':]
ג) שם ואין כותבין אותה על גליוני ס"ת ר"ל שיחתוך הגליונים מס"ת ויכתוב עליהם ב' פרשיות של מזוזה ול"ת שדוקא מכתב של ס"ת אין עושין אבל אם יכתוב המזוזה על הגליונות של ס"ת לל"ב קמש"ל פרישה או' א'
ד) שם ואין כותבין אותה על גליוני ס"ת וכו' וכן אין כותבין תפילין על גליוני ס"ת קס"ה סי' כ"ה או' ג ועי"ש בלשכ"ה או' ד':
ה) שם לפי שאין מורידין וכו' ס"ת שבלה ולה נשאר כי אם איזה יריעות שלא בלו ונשאר הקלף אך הכתב הלך לו ולא נשאר שום רושם אסור לכתוב דבר אחר על קלפים הללו דלא כרב א' שרצה להתיר פ"ת או' ג' בשם נוב"י תניינא חי"ד סי' קע"ג ועיין בדברינו לא"ח סי' ל"ב או' ל"ו:
ו) בת' שער אפרים [סי' צ'] מסופק אם מותר לכתוב קמיע על קלף צבי דהיינו שאותו קלף נחתך מס"ת לצורך הקמיע אף שצריך לגרור הכתב ולמחוק כמה שמות באשר שאמרו מומחיה שכך מסוגל והורה רב א' אבל לגבי מזוזה בודאי יש להתיר ול"נ שאין חילוק בדין זה בין ס"ת למזוזה בל"י בגליון הש"כ הנ"מ והביאו ברכ"י אות ג' וכתב דדברי המורה הנז' אין להם שחר:
ז) שם בהגה אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה וכו' ויחתוך כל הגליון בשוה ויעשה מקצת מהם מטליתים לתקן הס"ת ויגנוז השאר ד"מ:
ח) שם בהגה אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה וכו' ועיין בת' ח"ס סי' רע"ט שכ' דדוקא עם גליוני אותו הספר עצמו שמתקן אבל לתקן ס"ת אחרת כיון שלא נעשה מעיקרא לתשמיש זה הס"ת אין להתיר אפי' א"א בענין אחר. עוד מבואר שם דמ"ש הרמ"א אם א"א לתקנה בענין אחר הכוונה אם הוא באופן שאין לצפות כלל שימצאו שם תיקון אחר לעולם אבל אם אפשר בשום אופן למצא בזמן מהזמנים אפי' רק קלף לתקן הס"ת הנז' א"כ עתידים הגליונות אלו לחזור להיות תשמיש לגוף ס"ת כשר אסור לקוץ אותם בשביל לתקן עכשיו פ"ת אות ד':
ט) וכתב עו"ש בדבר סופר אחד שקצץ גליוני ס"ת שאין קוראין בהם מפני טעיותיהם ודבקם בשולי היריעות של ס"ת התפורים זה בזה כדינו אלא שנהגו הסופרים לדבק בהם עוד מטלית אחד וזה הסופר עשה זה מקצוצי גליונים הנה לא טוב עשה הסופר הזה ואפשר היה ראוי לאסור לקרות בס"ת זה כלל כיון שנעשה בעבירה כמ"ש בת' הר"י בן הרא"ש בב"י סי' ער"ה בס"ת שקדרו בו שם וחזרו ותקנו שאין לקרות בו הואיל ונעשה בו עבירה אך הכא קלקלתו תקנתו שהרי הוריד הגליון הירדה גדולה יותר מדאי שהס"ת היה כשר בלא"ה ע"י תפירות היריעות ואינו אלא ליתר שאת והיא תקנתו שאין ס"ת פסיל בכך ולא שייך נעשה בעבירה וכיון שאין הס"ת פסול בכך יניחם כך שזו היא גניזתן ולא נורידם עוד להסיר הדבק ואין לחוש שמא באורך הימים יפלו המטליתים ולא ידעו שהיו מגליוני ס"ת כי ישראל ישרים וכל המחובר לטהרת קדושת ס"ת נוהגים בו קודש וכל המוצאו מנשקו וגונזו ע"כ יניח הדבר כמו שהוא והסופר יקבל תשובה ע"ע עי"ש פ"ת שם:
י) שם בהגה אבל אם אפשר לתקנה בענין אחר וכו' לא יחתוך הגליונות לתקנה וכו' ואף אם הגליונות הם רחבים מכשיעור שצריך להיות אעפ"כ הם כקדושת ס"ת ואם רוצה לחתוך אותם מה שעשה יותר מכשיעור אסור לחתוך בית הלל עי"ש: