Kol Yaakov on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הלכות ס"ת יו"ד סימן ע"ר א) סעי' א' מצות עשה וכו' ואין רשאי למוכרו וכו' כתב ש"כ סק"א וז"ל ב"י כתב בשם ה"ר מנוח דוקא ס"ת העשוי לקרות בו ברבים אבל ספר יחידים שקורין בהם בעצמם מוכרים לעשות בדמים מה שירצו וכו' עכ"ל וכ"כ אמ"ש כלל ט"ז אות א' אבל מסתימיות דברי מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו משמע דאפי' יחיד שכותב ס"ת לעצמו ולא הקדישה לקרות בה ברבים אינו רשאי למוכרה וכ"כ עו"ת בסי' קכ"ג או' ל' וכן משמע מדברי מרן בסי' רפ"ב סעי' י"ח שהביא סברת האוסרים באחרונה משמע דהכי ס"ל ואע"ג דבאו"ח סי' קנ"ג סעי' יו"ד כתב י"א ואח"כ כתב יש מי שאוסר וכתב א"ר שם אות כ"ב משמע דעיקר סברא ראשונה דרבים הם מ"מ אין לנו להניח בשביל דקדוק זה סתמיות דברי מרן כאן ומ"ש בס' רפ"ב ואין חילוק בין קנאו כך בין כתבו לעצמו אסור למכור ברכ"י אות יו"ד ודלא כבל"י
ב) שם ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש אסור וכו' כתב ב"י בשם ה"ר מנוח דחיישינן לפשיעותא שמא לא יקנה הלכך אם היה החדש כתוב והוא בבית הסופר ואינו חסר אלא נתינת דמים מוכר הישן לקנות החדש עכ"ל וכתב הש"כ אין זה עיקר ודעת כל הפוסקים נראה דאפי' בכהאי גוונא אסור וכמו שכתב בדרישה וב"ח וכן כתב הר"ן בהדיא דכיון לא מעלי לה בקדושתה אסור להחליף תורה בתורה דאינו רשאי למכור אלא שמעלה בקדושה, וכ"כ הריב"ש ומביאו ב"י בא"ח סי' קנ"ג וכתב ב"ח עוד ונראה דלאו דוקא למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דה"ה כשאחד הוציא מתחלה מעות משלו וקנה חייש עד שימכור אח"כ הישן וישתלם מהישן נמי אסור דעיקר טעמא לאיסורא משום דליכא במכירה זו העלאה בקודש דדוקא כשמעלין בקודש הוא דשרי אבל כי ליכא העלאה אע"ג דכי הדדי נינהו וליכא הורדה אלא דמחליף תורה בתורה נמי אסור עכ"ל ונראה דכן הוא דעת מרן מדסתם וכתב ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דדעתו משום דליכא העלאה וכן כתב ט"ז ב"אח סי' קנ"ג אות א' ועיין משבצות זהב. ואם החדש יש בו עדיפות דכשרות שרי למכור ולהפקיד דמיו עד שיקנה החדש, ברכ"י אות ה' בשם בי"ד סי' קל"ט וכן משמע מב"ח ש"כ אות ג' שו"ג אות ו' וכן אם החדש הדור יותר פ"ת אות ו':
ג) בתשובת הריב"ש הביאו הב"י א"ח סי' קנ"ג כל ס"ת שיש בו טעות אין בו קדושת ס"ת ויכול למוכרו עי"ש והביאו ג"כ הרמ"א לקמן סי' רפ"ב סעי' י"ח ובא"ח סי' קנ"ג סעי' ג' ועיין מג"א שם או ג' ובתשובת ח"ס סי' רע"ט:
ד) כתב ברכ"י אות ב', הרב מהר"ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי' קכ"ג אסר למכור ס"ת בהכרזה בבכה"נ אבל מורינו הרב זר"א י"ד סי' ו' והרב שב"י ח"ב סי' צ"א והרב פנים מאירות ח"ג סי' מ"ג חלקו על הרב מוהר"ץ הנז' והתירו. ובספר בית לחם יהודא נטה לסברת מוהר"ץ מטעם אחר ואינו מחוור עכ"ל. ובק"א בסי' הנ"ז כתב וז"ל כאשר יהיה האופן דשרי למכור ס"ת אם הס"ת בארון ובבית ונמכר דרך כבוד ע"י גורל או הכרזה ויש הנאה להעלותו בדמים העלה הרב המפורסם מהר"ר פינחם זלה"ה בשו"ת גבעת פינחם כ"י בח"א סי' כ"ו דמותר והעיד שכן נהגו היתר באיטליא ורבני איטליא עשו מעשה בעצמם והסכים עמו לענין דינא מוהר"ם ליפשיץ שם סי' ל"א עכ"ל זכ"ל יו"ד ערך ס' ועיין פרי הארץ ח"ב יו"ד סי' ט"ז א"א א"ח סי' שכ"ב אות א':
ה) סעי' ב' האידנא מציה לכתוב חומשי תורה וכו' כתב ב"י לא בא הרא"ש לפטור ממצות כחיבת ס"ת אלא בא לחדש לנו חיוב כתיבת חומשים ומשניות וגמרות ופירושיהם ואסור מכירה שגם זה בכלל מצות כתיבת ס"ת עכ"ל ב"ח ט"ז לבו"ש וכתב ברכ"י אות ט' שכן מוכח מדברי גורי האר"י ז"ל וכן עיקר וכ"כ רוח חיים אות ג' באור הגר"א אות ד' בגליון הש"כ הנדפס מחדש שו"ג אות י"ב קצור ש"ע סי' כ"ח זכ"ל חי"ד ערך ס' וי"א דבזה הזמן אין חיוב לקנות ס"ת פרישה אות ח' והביאו הש"כ אות ה' ובש"ת שאגת ארי' סי' ל"ו והביאו פ"ת אות יו"ד כתב דבזה הזמן פטורים מכתיבת ס"ת משום דאין בקיאין בחסרות ויתרות אמנם מהרח"ו ז"ל בש"המ פ' וילך כתב וז"ל יש נמנעים מלקיים מצוה זו מפני שני דברים האחת היא שאינם יודעים לכתוב וחושבים שעיקר המצוה הזאת לכתוב בידו. והשנית היא לפי שאין בזמנינו זה יודעים ובקיאים מחסרות ויתירות ופתוחות וסתימות כנ"ז בגמרא (קדושין ל"ד) הנה אני ראיתי למורי ז"ל שצוה לסופר אחד שיכתוב לו ס"ת אחד כמנהג ס"ת שלנו ולא חשש למיעוט בקיאותינו בהם, גם לענין הכתיבה ציוהו שיכתוב כל הס"ת ויניח גליון חלק בכל מקום של ההויות שיש בס"ת והיתה כוונתו לכתבם בידו בכונה שנתבאר אצלינו והוא בזוהר בפ' ויקרא ובפ' אחרי כצד יכתבם יעו"ש עכ"ל והב"ד הברכ"י בשיו"ב או' ב' יעו"ש וכן עיקר, ואם ידו משגת חייב לקנות ס"ת לקרות בו וגם משנה וגמ' ופירושיהם ואם אין ידו משגת ויבא עי"ז לידי בטול תורה שאין לו ספרי גמרא ופוס' נ"ל דלכ"ע הם קודמים לס"ת דבודאי תלמוד תורה חשוב יותר מכתיבת ס"ת שהרי מוכרים ס"ת כדי ללמוד תורה חיי אדם כלל ל"א קצור ש"ע שם:
ו) אם קנו ס"ת בשותפות אם יוצאים ידי קיום מצות עשה של ועתה כתבו. עיין רוח חיים אות ו' פתחי תשובה אות א' אמרי שפר כלל ט"ז אות א':
ז) המקדיש ס"ת לרבים יש אומרים דאינו יוצא וי"א דיוצא וטוב שלא להקדישו פתחי תשובה אות ג' יפה ללב אות א':
ח) שם ולא ימכרם וכו' כלומר דאין ראוי למוכרם אבל לא חמירי כס"ת כן כתב מרן בב"י ח"מ סי' רמ"ח וכתב שם דמעשים בכל יום שאדם מוכר ספריו והוו בכלל נכסיו. וכן פסק בש"ע שם סעי' י"א דשאר ספרים הוו בכלל נכסיו ברכ"י אות יו"ד שו"ג אות י"ג א"ר בא"ח סי' קנ"ג אות כ"ב פתחי תשובה אות י"א יפה ללב אות וי"ד ואפי' בס"ת אם קנאה מתחלה למוכרה וכ"ש אם קבלה בחוב מותר למוכרה לכ"ע א"ר שם:
ט) הקונה ס"ת לא יברך שהחיינו אלא לובש בגד חדש בעת ההיא ומברך שהחיינו ויכוין לפטור הס"ת לפי שיש חולקים ברכ"י אות ח':
י) וכשמברך שהחיינו כדי לפטור הס"ת יאחז את הבגד חדש או פרי חדש בימינו וס"ת בשמאלו ויאמר ליקובה"ו וכו' הריני בא לקיים מ"ע של כתי' ס"ת כמש"ה ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ודרשו רז"ל (סנהדרין כ"א ע"ב) שכל אחד מישראל צריך לכתוב לו ס"ת משלו לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון ויהי נועם וכו' ואח"כ יברך שהחיינו על הבגד או על הפרי ויכוין לפטור בברכה זו את הס"ת: