Kol Yaakov on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) סעי' א' אין תופרין ס"ת אלא בגידי בהמה וכו' וטוב לתפור בגידי שור קה"ס סי' י"ז אות ב' ועיין ש"ע א"ח סי' ל"ב סעי' מ"ט ועיי"ש בב"י וכן נוהנים פה בגדאד יע"א לתפור בגידי שור דוקא:
ב) שם או חיה וכו' אבל בגידי עוף טהור אין לתפור וכן אין לתפור בבני מעים דקים ויבשים כמין חוטים נוב"י מה"ת ח' א"ח סי' ב' פ"ת אות א' מלא"ש כלל י"ד אות א' בבינה ואות ב' בחכמה קס"ה סי' י"ז אות ב' בלשכ"ה וכת' שכנה"ג אות ג' בשם הריב"ש דאם תפר בבני מעיים פסול וכן דעת מלא"ש דפסול ודלא כהלק"ט ח"א סי' רע"ג שכתב בני מעיים הדקים גידים גמורים הם ועיין מלא"ש שם בבינה אות ד' שהביא תשו' הלק"ט ודחה ראיותיו:
ג) שם או חיה הטהורים, ואפי' מנבלות וטרפות שלהם וזה שלא פירשו טור ומרן סמכו על מ"ש בסי' רע"א גבי כתיבה וה"ה תפירה שו"ג אות ב' מלא"ש כלל י"ד אות א' בי"מ דיני תפירה אות ד':
ד) ואם תפר שלא בגידים או בגידי בהמה טמאה פסול עד שיתירם ויחזור ויתפור כהלכה מלא"ש כלל י"ד אות א' בחכמה קה"ס סי' י"ז אות א' אניה דיונה פרק ל"ז אות א' בי"מ בדיני תפירה אות ד' וכן אסור לדבק היריעות זו לזו בדבק מלא"ש שם אות ב' אמ"ש כלל ט"ז אות ט"ו:
ה) י"א דבשעת הדחק שאין להם גידים ואין להם במה לקרות תופרין בתוטי פשתן את היריעות זו בזו וקורים בו עד אשר יהיה להם גידים לתופרו כהלכתו וכשיהיה להם גידים אסור לקרות בו עד שיתפרוהו כהלכתו בגידים ואם אין להם רק חוטי משי יכולים ג"כ בשעת הדחק לתפור בו אבל חוטי פשתן עדיף ממשי כי המשי יוצא מן התולעים שהם טמאים קה"ס סי' י"ז אות ג' בלשכ"ה מלא"ש כלל י"ד אות ב' בחכמה אניה דיונה פ' ל"ז אות ב' אמ"ש כלל ט"ז אות ט"ו אבל בשו"ג אות ו' משמע דלדעת מרן ומור"ם דאפי' בשעת הדחק ואין לו גידים ואתי לבטולי מת"ת פסול אם לא תפרו בגידים ולא התיר רמ"א לתפור במשי בשעת הדחק אלא דוקא העמודים משום דקילי מתפירת היריעות עי"ש:
ו) אלא יניח בראשה מעט ובסופה מעט וכו'. ואם תפר כל היריעה מראש ועד סוף ולא הניח שיור למעלה ולמטה כשר בדיעבד ב"י ב"ח פרישה ט"ז וש"כ סע"ק א' שו"ג אות א' קה"ס סי' י"ז אות ג' מלא"ש כלל י"ד אות ג' בחכמה אניה דיונה פרק ל"ו אות ב' אמ"ש כלל ט"ז אות ט"ו ואם אפשר להפריד מעט בין היריעות יפריד מלא"ש שם:
ז) שם ויתפור מבחוץ ואם לא תפר מבחוץ או שהניח ב' יריעות זו ע"ג זו ותפרן בכפל מבית ומחוץ אין לפסול שו"ג אות ד':
ח) סעי' ב' ישים בס"ת ב' עמודים וכו' ויתפרנו בגידים וכו' וזה הוא למצוה אבל בדיעבד אם הוציאו ס"ת שיש בו עמודים אלא שאין העמודים תפורים בו אפי' איכא ס"ת אחר בהיכל שתפור כהלכתו אין להחזיר את שאינו תפור ולהוציא אחרת משום פגמו של א' מלא"ש כלל י"ד אות י"א בבינה פ"ת אות ג' בי"מ בדיני תפירה אות י"א עיקרי הד"ט ח"א סי' ז' אות ל' ודלא כבית יהודה ח"ב סי' כ"ט וכן אם אין לו עמודים כלל אינו מעכב בדיעבד באר מים חיים חי"ד סי' י"ג מטה יהודה סי' תרצ"א סוף אות ב' חק"ל חי"ר סי' קכ"ד ח"ס חי"ד סי' רע"ו פ"ת שם בי"מ שם אות ח' יו"ד י"א ואם יש ס"ת אחרת שיש בה עמודים מוציאים האחרת פ"ת שם וכן משמע מדברי מטה יהודה שם אבל משאר דברי הפוסקים הנ"ל משמע דאין להוציא אחרת וכיון שכן פשיטא דס"ת בלי עמודים אסור לאוחזו ערום ח"ס שם פ"ת שם אבל מדברי השו"ג או"ח סי' תרצ"א אות י"א משמע דס"ת בלא עמודים פסול וכ"כ הרב יפה ללב ח"א אות א' דמדברי מרן כאן נראה דסבירא ליה כמ"ד שהם לעיכובא ושכ"נ מדברי התה"ד שהביא מור"ם בסמוך:
ט) שם בהגה ובשעת הדחק וכו' ודוקא אם כבר נתפרו במשי אבל אם לא נתפרו עדין עדיף טפי להניחם בלא תפירה מלתפור במשי בי"מ שם אות ח' וה"ה דאסור לדבוק היריעות סביב העמודים בדבק ואפי' בשעת הדחק שאין להם גידים אלא קורין בו כך בלא דבוק העמודים ליריעות אלא שאם כבר דבקן בדבק בתחלת תקונם מפני שלא היו גידים והוא שעת הדחק שאין גם עתה מצויים קורין בו בי"מ שם:
י) שם בהגה מיהו אם אפשר לתקנה בגידים וכו' ואם טעו והוציאו ס"ת שעמודים שלו נתפרו במשי או נדבקו בדבק וכשעלה לתיבה ופתחוהו לקרות בו הכירו בו שעמודיו תפורים במשי או דבוקים בדבק אין להוציא ס"ת אחר ולהחזיר ס"ת זה אף שעתה גידים מצויים והיו יכולים לתקנו כיון שטעו והציאוהו כשעת הדחק חשיב מפני פגמו של ס"ת בית מנוחה שם אות יו"ד:
יא) סעי' ג' אם נקרע רוב תפירה וכו' ודוקא שמתחילה היו היריעות תפורים כהלכתו אבל אם מתחילה היו תפורים בכה"ג פסולה. דרכי משה פרישה שו"ג אות ז':
יב) שם ועדין מחוברות בה' או ו' תפירות וכו' יש אומרים דלא סגי בה' או ו' תפירות אלא בעינן רוב היריעה תפורה ט"ז סע"ק ב' וכן דעת הרב בנ"י הביאו פ"ת אות ד' קה"ס סי' י"ז אות ו' אבל הרב נקה"כ והרב בית יהודה ח"ב סי' כ"ט והרב ברכ"י אות ה' דחו דברי הט"ז וכתבו דיש לסמוך אמרן ז"ל וכ"כ בספרו לד"א סי' י"ו אות ג' זכ"ל בדיני ס"ת בי"מ בדיני תפירה אות י"ב אניה דיונה פרק ל"ז אות ג' וכן עיקר ופשוט דאם יוכל לתקן קודם הקריאה צריך לתקנו ולתופרו כהלכתו ברכ"י שם:
יג) יש אומרים דלאו דוקא ה' או ו' תפירות אלא אפי' שנים בית יהודה ח"ב סי' כ"ט וי"א דוקא ה' או ו' אבל בפחות אין להכשיר חתם סופר חי"ד סי' ער"ה אניה דיונה פרק ל"ז אות ד':
יד) שם של קיימא וכו' פירוש שיהיו הו' תפירות מחוברים זה עם זה או מקושרים אבל אם היו כל תפירה בפ"ע במקום מיוחד ועומדת להתפרד אפי' עשרה תפירות לא מהני ח"ס שם:
טו) סעי' ד' אם יריעה אחת אינה תפורה וכו' ואם תפר היריעות שלא כסדרן עיין חקרי לב ח"ג ליו"ד סי' קכ"ב שצידד לכאן ולכאן וכתב שיש לפסול מספק וכן אם שנה בתיבות או פסוקים שהקדים המאוחר נפסל הס"ת עיי"ש ועיין בדברינו בהל' מגי' אות ל':
טז) יש ליזהר ולהחמיר שלא לעשות שום תיקון הס"ת ע"י אשה הן לגרור הדבוקים באותיות הן לתפור היריעות ולחברם יחד בגידים ובדיעבד אם הפרידה הדבוקים שבין אות לאות ע"י גרידה או תפרה היריעות הס"ת כשרה ואם אפשר בקלות להתיר התפירות שתפרה האשה ולחזור ולתופרם בכשרות וכן כל המקומות שיודע הסופר שהיו דבוקים בין האותיות והפרידה אותם האשה יגרור הסופר צדדי האותיות במקום שהיו נוגעים ויחזור ויתקנם בהכשר אבל אם היו הנגיעות בגוף האותיות עצמם כגון ברגל הה"א והקוף והאשה הפרידה אותם ע"י גרירה פשיטה דהס"ת פסולה דהא אפי' נעשית הגרידה ע"י איש פסולה דמקרי ח"ת וא"א לתקנם כ"א בגרירת כל מה שנכתב בפיסול ולחזור ולכותבו כמבואר בפוסקים מהר"ם מלובלין סי' ס"ח וכ"כ האחרונים: